רק הפרחים הלבנים מתוקים וטעימים, מזכירים לנו שכשבאים במעשה הרבייה- גם הקשוחים ביותר מתרככים.

מכיוון שתפוצתו רחבה, מכיוון שהוא קל מאוד לזיהוי ומכיוון שהשורש ממשיך לחיות גם בקיץ (וקל למצוא אותו לפי העלים המיובשים האופייניים על האדמה) אפשר להגיד שמדובר בצמח מרפא  שזמין 365 ימים בשנה כמעט לכל אדם!

זוהי העירית הגדולה (Asphodelus ramosus)

רפואתה של העירית היא, לא תאמינו, בשורש המר. לא ה"אצבעות" החדשות שמוציא הצמח כל שנה. הן מתוקות ולבנות, ומאוד מזינות- אך לא משמשות למרפא. השורש המר והמרפא הוא אותן "אצבעות" ותיקות, צהובות עד חומות שהן רוב רובה של ציצית השורשים, בעיקר אחרי זמן הפריחה.

ניתן להגיע אליהן בקלות רבה על ידי חפירה קלה באדמה, בחורף אפילו ידיים חשופות מספיקות.

קל לזכור את סגולתו של הצמח, ומשם להבין את פעילותו הרפואית. צמח שהוא מר עד כדי דחיית החזירים, בעל עלים רעלים עד כדי דחיית הפרות והעזים- הוא ללא ספק צמח "מסלק". ומה הוא מסלק אצלנו? חיידקים, וירוסים ופטריות. ובמושגים אנרגטיים-סינים מטהר חום ורעילות.

בתכונותיו נוגדות הזיהום מוכרת מאוד פעילותו נגד חיידק ההליקובקטר פיילורי, השותף בגרימת כיבי קיבה (אולקוס) אצל אחוז עצום באוכלוסיה. נהוג להקביל את פעילותו נוגדת הזיהום אותם צמחים סינים מרים וצהובים כמו קופטיס ופלודנדרון המהוללים.

עוד בעניין זה- הצמח משמש כטיפול חיצוני יעיל במקרים רבים של יבלות ויראליות. אני נוהג לנבור קלות באדמה, להוציא כמה "אצבעות" שורש, ולשמור אותן בדלת המקרר. ואז בכל עת, ללחוץ על קצהו עם פלייר ולהוציא את המיץ המר והצהוב הניגר היישר על היבלת. אין מרוכז, טבעי וישיר מזה.

בתכונותיו המקררות ומטהרות החום הצמח משמש (בשימוש פנימי) לטיפול יעיל בגלי חום של גיל המעבר, בהורדת חום, ולדטוקסיפיקציה  הנחוצה במחלות עור רעלניות כגון פסוריאזיס וסבוריאה. הקירור של הצמח יעיל במחלות עור רעלניות אלה גם בשימוש חיצוני.

לא קל לצרוך את השורש בבליעה… בטח לא בחליטות או בנגיסות. ומכיוון שהמיצוי האלכוהולי (טינקטורה) הוא המרוכז ביותר, הוא גם הפרקטי ביותר (כי אז לא צריך לשתות כמויות). אבל כמו שאומרים ברפואת הצמחים: "כמה מגעיל- ככה יעיל!"

לבריאות!

הפוסט מר ועוצמתי, זמין ונגיש הופיע לראשונה ב-healing forest.

למי שלא מכיר- הכוונה לתקופה בת כמה ימים או יותר בהם באמצעות תזונה ופעילויות מוכוונת שונות מייצרים אפקט של ניקוי פסולת מהדם ומהרקמות דרך מערכות ההפרשה, הכבד והכליות.

וזה מאוד נפוץ בימינו. כי דיטוקס זה אכן דבר נפלא. העניין הוא שנעשה בזה שימוש שלא תמיד תואם את כוונת המשורר. הטעות נעוצה בהנחה שדיטוקס מתאים לכל אחד. ושהדרך היחידה בה מגיעים רעלים לגוף היא באמצעות התזונה. מה דעתכם על התעסקות מתמשכת בסלולרי, בדיקה וכתיבה של הודעות שהופכת לכמעט כפייתית, או הישאבות מתישה לפייסבוק עד 1:00 בלילה? האם אחרי חווית מסך ממושכת אתם לא מרגישים ש"הגיעו" לכם רעלים לגוף? ואני לא מתכוון לקרינה, וגם בבקשה אל תחפשו איזו הוכחה למולקולה טוקסית שמופרשת במוח בסיטואציה… אולי בעצם אפשר להרגיש את זה בגוף, בפתיחות הלב וביכולת החיבור שלנו לקרובים אלינו. תחושה שהיא די אחרת בהשוואה לזו המגיעה בעקבות מפגש עם חברים, או עם בן/בת הזוג. אז אולי אפשר לעשות דיטוקס אנרגטי…?

ולעניין ההתאמה של דיטוקס תזונה. הוא הרי נועד למצבים בהם יש עודף ורעילות, ולטיפוסים שנמצאים ב"עודף" כללי. לדוגמה בנאדם שחם לו כל הזמן, והוא נוטה לזיעה עם ריח לא נעים. או אדם עם נגעי פסוריאזיס ועצירות,או אדם בעל משקל עודף, כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם, או אנשים נמרצים שחייהם מלאים בסטרס והם בוחרים להאט את הקצב ולהיכנס לתקופה של ניקוי, לא רק בתזונה, אלא גם בעשייה, אנשים עם מחלות "רעלניות" כלומר אוטו-אימוניות, דלקתיות או אלרגניות וכו'… וגם פה דרושה הבנה מדוקדקת יותר על מנת להבחין בניואנסים הקובעים את ההתאמה.

דיטוקס לא מתאים לאנשים "חסרים" שנוטים לעייפות, שלשולים, חולשה, דיכאונות, אנמיה או לחץ דם נמוך. אפילו אם הם אכלו ג'אנק כל השבוע, והם מרגישים מורעלים ולכן רוצים להתנקות. נתקלתי בלא מעט שדיטוקס מחליף איזשהו סוג של דיאטה, ומשרת באופן לא בריא אנשים בעלי הפרעות אכילה.

זה מבלבל קצת, אבל יש לזכור שניקוי הוא הליך רפואי לכל דבר. אנו נוטים להקל ראש בהליכים שלא קיבלו חותמת "תרופה" על ידי מערכת הבריאות, אבל אני אישית הייתי עד למטופלים "חסרים" שהתעקשו לבצע ניקוי, וחוו אותו בצורה לא מועילה ואף מזיקה.

אבל אם אתם רוצים חלופה יצירתית, יש לי. אני קורא לזה סקרין-טוקס. קבעו לעצמכם פרק זמן שניראה לכם. זה יכול להיות כמה ימים, שבוע, שבועיים או חודש. ובזמן הזה תתוו דרך אלטרנטיבית לשיגרת יומכם, שאתם יודעים באיזשהו מקום שהיא מיטיבה אתכם, אך לא היה בכוחכם לייצר אותה. אפשר להגדיר נניח שבתקופה זו המחשב כבוי אחרי ארוחת הערב. אפשר להגדיר שבתקופה זו נמנעים מכל כניסה, קריאה, כתיבה או שיתוף בפייסבוק, אפשר אפילו לנתק טלפון (רחמנא לצלן) ולצאת אל הטבע לכמה ימים.

כל אחד יודע איפה הוא מאבד אנרגיה, איפה הוא צובר רעלים, ואיפה הוא יכול לעשות צעד קטן של שינוי, גם אם הוא זמני לחלוטין. אני אישית הולך לעשות כזה סקרינטוקס מהפייסבוק. אולי לעשרה ימים, אולי יותר. מתחיל ב- 5.4.16. אותו תאריך בו אני מוציא סיור ליקוט בטבעון, במטרה להכיר גם את צמחי הניקוז והפינוי שמגבירים הפרשות מהכבד ומהכליות ומסייעים בניקוי. מוזמנים להצטרף. ומי שרוצה לעשות דיטוקס, הבין שזה נכון לו יכול לפנות אליי להתייעצות ואז להיעזר בצמחים, כמו לדוגמה הפורמולה Pure Cure

הפוסט דיטוקס או סקרינטוקס הופיע לראשונה ב-healing forest.

צמחי מרפא זה עסק רציני. ולא רק שנושא הטיפולי לא מוסדר, אלא שגם רופאים בעצמם בד"כ לא יודעים הרבה בעניין, והאישה ההרה נאלצת להסתמך על שמועות והפחדות. אז פוסט זה הוא בגדר סיכום של ידע קליני, מחקרי ומסורתי שאולי ישפוך מעט אור על הנושא: צמחים אסורים בהיריון.

מרווה רפואית/משולשת (Salvia officinalis/fruticosa): המרווה ידועה כמייבשת חלב-אם ואסורה בהנקה. היא כבר די התפרסמה גם בהקשרה בהיריון, אך ישנו בלבול בנושא. רוב האנשים מאמינים שזה זניח… אז זהו, שלא. המרווה מכילה חומר מונוטרפן ממריץ רחם בשם טוג'ון. ממריץ רחם זה מצוי בריכוזים לא גבוהים במיוחד, אך אינו היחידי הגורם לשיבושים. חומרים נוספים גורמים לפעילות פיטו-אסטרוגנית אשר אמנם עושים עבודה טובה בגיל המעבר, אך בהיריון עשויים להיות מאוד בלתי רצויים. שילוב שתי הפעילויות שצויינו הופך את הצמח לאסור בהחלט.

זוטה לבנה (Micromeria fruticosa): גם צמח תמים זה, שיכולים לשים בחליטה מבלי לחשוב פעמיים מכיל את אחד מחומרי הטבע הידועים ביותר כממריצי רחם. מדובר במונוטרפן בשם Pulegone שבהחלט נוכח בריכוז גבוה בצמח. אנחנו מריחים אותו כחלק מהארומה הייחודית של הזוטה, ובפריחת הזוטה הוא נוכח עוד יותר. זהו צמח שיש להימנע ממנו בהיריון בכל שלב ובכל מצב.

שיבה (לענה שיחנית, Artemisia arborscens): זוכרים את הטוג'ון מהמרווה? ממריץ רחם בעל רעילות גם לעובר, שבמרווה הוא היה במינון נמוך יחסית… אז שיבה, אותה שיבה הנפוצה כל כך כצמח תבלין ותה בגינות, במסורת הצפון האפריקאית כדז'יסטיף של ממש, וברפואת צמחי המרפא כצמח לטיפול בעצירות ועיכול ירוד… אותה שיבה היא אחד הצמחים האסורים ביותר בהיריון! כדאי להימנע בכל שלבי ההיריון. פעילותה חזקה גם בחליטה עדינה יחסית!

קינמון (Cinnamomum zeylanicum): כולו קינמון! מה כבר יקרה? אז זהו, שקינמון הוא ממש לא צמח שיש להקל בו ראש. פעילותו המחממת והמורגשת מספרת על עוצמה לא מבוטלת של פעילות. אמנם רעילותו (בניגוד למרווה ולשיבה) היא אפסית, אך הוא נחשב ממריץ רחם, וברפואה הסינית מטפל בפתולוגיה הקרויה "קור ברחם". רצוי להימנע, בעיקר להימנע מחליטות או מרתחים באופן קבוע. קצת קינמון עם הדייסה זה כנראה בסדר…

פטרוזיליה (Petroselinum crispum): עוד מימי היפוקרטס הייתה ידועה הפטרוזיליה כצמח העשוי לגרום להפלות. ואכן, המחקר המודרני (שוב) מאשש את הבנת המסורת. בפטרוזליה יש חומר פעיל בשם Apiol, שגורם להמרצת הרחם ואינו מומלץ בהיריון. לא צריך להתחיל לדוג החוצה מהסלט את עלי הפטרוזליה, אבל באופן כללי- לשמור במודעות. בשייק ירוק לדוגמה- שם הכמויות משמעותיות יותר, כדאי להימנע מפטרוזיליה.

וכדי לסיים בנימה חיובית: סרפד, קמומיל, אכינציאה, סמבוק, ואפילו ג'ינג'ר נחשבים בטוחים בהיריון. עם זאת, לא מומלץ ליטול צמחים בשלב ההיריון ללא סיבה מוצדקת, וליתר דיוק- לא מומלץ ליטול צמחים בהיריון ללא פיקוח מקצועי.

הפוסט לא כדאי בהיריון הופיע לראשונה ב-healing forest.

הכבד אחראי לפירוק האלרגן, שבראייה הוליסטית נחשבים כרעלן לכל דבר (חומר שגורם לפעילות בלתי רצויה בגוף). כשהכבד מותש, אותה רעילות, בתפיסה האנרגטית, "עולה" מעלה. אצל רבים זה בא בעיטושים, גרד בעיניים ובאזניים, גירוי בגרון, לעתים שיעול יבש ואצל אחרים בפריחות עוריות, גרד בעור ולעתים גם שלשולים. זו הסיבה שניקוי אביב עוזר מאוד בהרבה מקרים של אלרגיה.

אבל מה עושים כשזה כבר בא?

ראשית, מורידים אלרגנים במזון, בעיקר את מוצרי החלב, הבוטנים והטחינה, ומוותרים ככל האפשר על סוכר מעובד בתזונה. ואז באים לעזרתנו צמחים שכולם יכולים להשיג/ללקט/לקנות ולהכין חליטה רפואית:

1. עלי סרפד (Urtica pilulifera‏): הסרפד ידוע מאוד בהיותו מזין מאוד, מכיל כמויות עצומות של ויטמינים ומינרלים ומיטיב עם מערכות הגוף השונות. נוסף על תכונות אל אלה, יש לסרפד פעילות יעילה מאוד גם כנוגד אלרגיה, בין אם האלרגיה מופיע בעור ובין אם במערכת הנשימה. הסרפד נבדק במחקרים ופעילותו נוגדת האלרגיה הוכחה. את עלי הסרפד ניתן גם ללקט בחורף ולייבש כמויות שתספקנה למשך עונת האביב וגם אחריה. כמות נדרשת: כ- 6 כפות עלים קצוצים ביום.
2. כותלית יהודה (Parietaria judaica): צמח ממשפחת הסרפדים שאינו צורב. צומח בקרקעות מוצלות ועשירות בחנקן ובצמוד לקירות ומערות (ועל כן שמו- כותלית). מדובר בצמח האלרגן ביותר בארצנו- מקום ראשון במבחני האלרגיה. האלרגיה נגרמת כתוצאה מנשימה של אבקני הפרח שפעילים מרבית חודשי השנה. רבים מהאנשים חווים את האלרגיות של הצמח, אך לא מזהים אותו תחת אפם. וכדאי, מכיוון שבזכות נפלאות הבריאה- דווקא אותו צמח בחליטה מרגיע ביעילות מדהימה רבות מהאלרגיות העונתיות, בעיקר אלו שבמערכת הנשימה, בין אם נגרמו על ידיו ובין אם על ידי גורם אחר. חליטה רפואית,  כמות נדרשת: כ- 6 כפות עלים קצוצים ביום.
3. שמן קצח (Nigella sativa): יש מיני קצח בר נפוצים מאוד במישור החוף, אך אני מתייחס כאן לכמויות ועיבוד כזה שאפשרי רק בזן התרבותי. אותו קצח מהלחם, הקרוי גם כמון שחור, הוא אחד הצמחים המשמעותיים ביותר לאיזון של מערכת החיסון, כלומר הפחתת פעילות יתר (כמו אלרגיות, דלקת וכו') וחיזוק של מערכת החיסון מול מחוללי מחלה. זה צמח עם זיקה מאוד ברורה ומובהקת לריריות מערכת הנשימה. הוא יעזור הן בהפחתת התגובה האלרגית, והן בחימום וייבוש נזלות. ניתן להשתמש בשמן בכבישה קרה, ולמרוח על לחם יחד עם דברים נוספים שישתלבו בטעם, או פשוט בתוך שמן זית וזעתר, כך חריפותו (המתונה בכל מקרה) פחות מורגשת. מינון: כף ליום למבוגר, כפית לילד.
4. שורש ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra): גם כאן מדובר בצמח שגדל בר בארץ, אך שימושיו ברמה הפרקטית אפשריים בקניית שורש מיובש. מהשורש עושים מרתח (מבשלים כחצי שעה על אש בינונית) וטעמו מתוק וקל לשתייה (חוץ מלסולדים מטעמי אניס). יש לצמח פעילות מונעת אלרגיה- אך כאן מדובר יותר במניעה ובחיזוק. יעילותו בתוך התקף אלרגי תהיה פחותה. פעילותו נוגדת האלרגיה מבוססת בעיקר על ידי חיזוק בלוטת האדרנל, אשר מפרישה את אותם הורמונים סטירואידליים אשר מפחיתים את התגובה האלרגית. מינון: כ- 3 כפות ליום שורש גרוס. לא בלחץ דם גבוה. אפשר להגיד שזו הדרך הטבעית לקבל השפעה כמו סטירואידים, אך ללא תופעות הלוואי הקשות, וללא התשה של בלוטת האדרנל.

אפשר ורצוי לשלב מספר צמחים. ובמקרה של אלרגיות חוזרות, כדאי לשקול ייעוץ מקצועי היכול לסייע במניעת אותם ההתקפים לטווח הארוך.

הפוסט על אבקנים, על עיטושים ועל צמחים שימושיים הופיע לראשונה ב-healing forest.

כל כך מופלא וכל כך יקר ערך שהוא לא יכול להישאר חשוף לפה כל מלחככי העשב. אז יש לו את ההגנות שלו…. אבל הגנן של הטבע תכנן את גינתו בגאונות. פרמקלצ'ר ברמה הגבוהה ביותר. ואת הצריבה של הסרפד דאג לרפא במקום.

וכך, כמעט ליד כל סרפד (ובעקבות כל יבבת פעוט נלווית) נוכל למצוא אחד משני צמחים, חד שנתיים ורחבי תפוצה:

1. כוכבית מצויה (Stellaria media): עוזרת לכל גרד (גם של אטופיק דרמטיטיס), עקיצה, אדמומיות, כוויה ו… צריבות סרפד. היא עושה את בשניות. מי שהיה בסיורים שלי מכיר את ההצגה: אני מצליף בזרוע עם סרפד, מתמלא שלפוחיות אדומות. ואז… ממולל על פני הזרוע כוכבית טרייה ששוכנת לצד הסרפד, והכאב נעלם. ברגע! השלפוחיות נשארות לעוד קצת זמן. וכן, גם בחוג שומרי הגן, הילדים כבר מדלגים על שלב הבכי- וישר שמים כוכבית. ובשגרה (כשלא נצרבים) פשוט אוכלים אותה בסלט. אצלנו בחוג היא זכתה בתחרות הצמח הטעים ביותר (ניצחה את הסרפד, החובזה וכף האווז)
2. מרקולית מצויה (Mercurialis annua): צמח זה ממשפחת החלבלוביים הינו רעיל ואסור למאכל. עם זאת, ניתן בהחלט למולל אותו על צריבת הסרפד, כאשר אין כוכבית בסביבה. הוא יעשה עבודה טובה. כמעט כמו הכוכבית. הוא בעיקר מוכר לשימוש החיצוני בפציעות ודימומים. וזאת בשל יכולתו המדהימה לעצור דימום, לחטא את הפצע ולסייע בריפוי והחלמת הפצע.

אבל אם הגעתם עד כאן, אגלה גם סוד נוסף… (ומי שלא מאמין שישאל את הילדים בחוג ואת המבוגרים שבסיורים שלי): אם באים לסרפד באהבה וללא פחד, אם נפגשים איתו כמו שנפגשים עם כל יצור חי, ואם אף מגדילים ומעזים לדבר איתו (בלב או בקול), אז אפשר לא רק לגעת בו ולא להיצרב, אלא גם להתלטף בו עם עור הפנים העדין ביותר. כמו כל חייה- הוא "נושך" רק כשהוא מרגיש מאויים.

וסוד זה, הוא שער הכניסה להבין את אינסוף העומק הקיים בצמחים וברפואת הצמחים. מקווה שהבנתם למה… ואם הבנתם או לא הבנתם, קראו את הפוסט הבא: אני, טרללה אני. שם תבינו על מה אני מדבר.

הפוסט מזור לסרפד הופיע לראשונה ב-healing forest.

הייתי מיואש. כבר התחלתי לשמוע על התרופה היעילה והרעילה רואקוטן שמשחיתה את הכבד. ואז פגשתי את דר' מנצור. רופא ערבי שמטפל באקנה בתכשירים שמכין בעצמו. הדוקטור הגיע לביתי, והעיף לי מהתפריט כמעט כל מה שאהבתי. בלי צבעי מאכל וחומרי טעם, בלי קקאו, בלי ביצים, בלי מטוגן ושמן בכלל, בלי בשר (אבל כן עוף) ועם מלא מלא מים. בתור ילד שגם ככה לא אהב הרבה דברים, נשארתי בערך עם לחם.

בנוסף, קיבלתי משחה למריחה והנחיות קפדניות לשמירת היגיינת הפנים ולהזנתם. כבר למחרת בבוקר היה שיפור. אחרי שבוע- שינוי ללא היכר. אחרי חודש- כמעט ונגמר החיצ'קון, אחרי חודשיים- פנים נקיות וחלקות.

האיש הזה שינה לי את החיים. פתאום פרחתי- חברה, ביטחון עצמי, אהבה עצמית.

היום, כמטפל בצמחי מרפא ותזונה אני מבין הרבה מעצותיו המועילות. ואף שאיני נוהג באותה שיטת אלימנציה חסרת מעצורים, אני משלב הרבה המלצות תזונתיות פונקציונליות שהן בגדר תרופה במזון. בני נוער אמנם לא אוהבים להקפיד על תזונתם, אבל הם עוד יותר לא אוהבים שמראה פניהם נפגע.

אך מה שהכי מרשים עבורי בטיפול באקנה הוא דווקא כוחם של צמחי מרפא. הרכבים צמחיים פועלים למיגור האקנה בכמה מישורים בו זמנית:

1. איזון הורמונלי מורכב ועדין, מייצב ומביא למיתון ההורמונים העודפים. הצמחים עובדים כווסת. יכולים להעלות כשנמוך, להוריד כשגבוה. אחד הטובים לכך הוא הצמח שיח אברהם Vitex agnus castus. גם מין התלתן הנפוץ בשדות- Trifolium purpureum עושה עבודה נהדרת.

2. 

3. פינוי פסולת מהכבד, ודגש על פינוי הורמוני מין עודפים שהרי אלו מפורקים ומפונים בכבד. שורש שן ארי Taraxacum officinalis יעשה עבודה עדינה ויסודית. יש גם נוספים המתאימים יותר לשימוש מקצועי.
4. תמיכה בכבד ושיפור תפקוד. כך משתפרות גם פעולות הפינוי. זרעי גדילן (Sylibum marianum) מאוד טעימים כשהם קצת קלויים, ומוכחים כבעלי תכונות מגינות ומשקמות כבד. צריך לצרוך הרבה ובעקביות. גם כורכום המוזכר מטה, ושורש השינן המוזכר מעלה רלוונטיים לעניין.

   

5. פעילות ממריצת חיסון. כך מחליף את התפקיד של האנטיביוטיקה, אבל בצורה הרבה יותר מורכבת, מתוחכמת ונטולת תופעות לוואי. שורש אכינציאה הוא אחד המפורסמים, אך ממש לא היחיד.
6. הפחתה ישירה של הפרשת הסבום- אותה פעילות יתר של הפרשות שומניות דרך בלוטת החלב. מוכרת לכך היא ציפורן החתול- Calendula officialis

   

7. פעילות נוגדת דלקת. כאן אפשר לשלב כפית כורכום בכוס (Curcuma longa) עם קצת פלפל שחור ואכילה של מצליבים, סויה, בצל ושום.
8. ניקוז צינורות ובלוטות הלימפה- מערכת הלימפה אחראית בין היתר גם על העברת שומנים ממערכת העיכול אל זרם הדם. גם כאן ה- Calendula מתאימה לתפקיד. וגם דבקה זיפנית (Galium aparine) הגדלה בר בארץ בכל חור אפשרי במשך כל החורף.
9. פעילויות נוספות בהתאמה פרטני לכל מצב (שיפור מצב רגשי, שיפור עיכול, הפחתת משקל וכו'….)

הפוסט על חצ'קונים, צמחים ורופא ערבי גואל הופיע לראשונה ב-healing forest.