בתוכנית הליבה הכרנו ובנינו אמון וחיבור. למדנו יחד את הבעיה על שלל גווניה. פרמנו את ההקשרים הפיזולוגיים והאנרגטיים ואת סיפור המקרה. בעזרת האבחון המקיף דייקנו את צמחי המרפא המותאמים אישית לאדם ולבעיה. נעזרנו בתזונה ככלי טיפולי מותאם אישית התומך בעבודת הצמחים.

אחרי שבנינו "אדמה מרפאת" – הצמחים והתזונה המותאמים אישית, המשכנו לחבר לחיים, לעולם הפנימי, להקשרים של גופנפש השזורים בכל בעיה בגוף או בנפש. אז נפתחנו (כבר בתוכנית הליבה) לשיטת הטיפול העוצמתית של "המסע". וכך יצרנו אינטגרציה של עבודה המשלבת צמחי מרפא ותזונה בתהליכי גופנפש.

פעמים רבות די היה בתוכנית הליבה על מנת להגיע לריפוי מלא או מספק של הבעיה. לעתים ריפוי הבעיה המקורית העלה את הרצון להמשיך ולעבוד על בעיות נוספות שקודם היו "ברקע".

בשלב הזה, אם מבינים שבאה העת להעמקה אל רבדים עמוקים יותר של הבעיה, מוצעת התוכנית "מהגוף אל הנפש".

התוכנית באופן כללי

המטרה של התוכנית היא לשמר ולהעמיק את הדיוק בבניית אדמה מרפאת (צמחי מרפא ותזונה טיפולית מותאמת אישית), אך נותנת דגש ברור להעמקת התהליכים לריפוי ושינוי רב עוצמה, שבכוחו לעורר את חוכמתו האינסופית של הגוף האנושי.

זו מבוססת על 6 מפגשים. מפגש מסע ומפגש אינטגרציה לסירוגין. סה"כ 3 מפגש "המסע" ו- 3 מפגשי אינטגרציה, כאשר בין מפגש למפגש נשמר פרק זמן בן שבועיים, ומפגש מסע ייעשה כל חודש בקירוב.

מפגשי המסע שיוצעו יהיו מסוגי המסעות המתקדמים יותר. מפגשי האינטגרציה יאפשרו עיבוד משותף של תובנות המסע ועיגון שלהם בתהליך גם בהקשרו הפיזי. וכך בבד בבד תינתן תשומת הלב לעבודה עם צמחי המרפא הנעשית לצד המסעות.

פירוט שלבי התוכנית על פני 3 חודשים (שבועיים בין מפגש למפגש)

מפגש ראשון: "המסע הפיזי". מפגש בן שעתיים

מפגש שני: אינטגרציה הכרת טיפוסי האניאגרם. מפגש בן שעה

מפגש שלישי: "מסע נו אגו" (אניאגרם). מפגש בן שעתיים

מפגש רביעי: אינטגרציה ו follow up על המצב הגופני/הבעיה

מפגש חמישי: "מסע מטרת חיים" או "מסע- התהליך הייחודי". מפגש בן שעתיים.

מפגש שישי: סיכום תהליך. קבלת סט כלים ליישום עצמי אם נבחר לסיים את התהליך, או תכנון המשך דרך משותפת, בהתאם למטרות הטיפול המקוריות או המעודכנות. מפגש בן שעה

עלות התוכנית

מפגשי המסע מתומחרים במקור כ- 650 ש"ח, ומפגשי האינטגרציה וה follow up כ- 500 ש"ח.

כך ששקלול תוכנית ההמשך לפני הנחה הינו  3450 ש"ח.

בבחירה בתוכנית השלמה ניתנת 10% הנחה, ומחירה 3105 ש"ח ( עבור 9 שעות טיפול), ומחולקת ל- 7 תשלומים בני 443 ש"ח.

הפוסט מהגוף אל הנפש- תוכנית הטיפול המעמיקה בהמשך לתוכנית הליבה הופיע לראשונה ב-healing forest.

עצירת דימום מיידית, חיטוי פצעים, איחוי רקמות ועוד…. לרוב נמצא אפילו 3 במחיר 1, כלומר צמחים שעושים את שלושתם. ואלה לא הצמחים הרחוקים שבעל פסגת ההר, כמו שלמדנו מספרי הילדים. אלה הצמחים שבגינה, שבשולי המדרכות, ושבשטחי הבור ליד הבית.

זה מדהים כמה חשוב לילדים לפעמים לראות את הקסם הזה קורה. הפחד והאימה בדם הניגר, והרגיעה בראותם את הפסקת הדימום.

להלן רשימה חלקית:

מרווה רפואית/מרווה משולשת (כלומר זו של הגינה או זו של היער/בר) Salvia fruticosa/officinalis– בלי לדבר על שלל איכויותיה האינסופיות…. המרווה הינה גם בעלת יכולות חיטוי מושלמות, בין היתר הודות לשמנים אתרים משובחים בריכוזים גבוהים (דבר הניכר בטעמה הארומטי), וגם עוצרת דימום ומייבשת (זאת בין היתר הודות לחומרים מכווצים ומצמתים הנקראים טאנינים).

וכך, עצם לעיסת העלים והנחתם על פציעה מדממת עוצרת דימומים באופן מהיר להפליא. תתכוננו להתפעל… זה ממש קסם. ראיתי כמה פצעים מאוד גדולים ומדממים שלא עמדו בקסמה של המרווה, ונעצרו אחר כמה שניות. פשוט לועסים את המרווה, מניחים על הפצע, מצמידים, ומסירים עם סיום הדימום. חוזרים על הפעולה במקרה הצורך. אם הפצע עמוק, רצוי להניח את העלים הלעוסים בתוך פד גזה או חתיכת בד נקייה כדי להימנע מחדירת חתיכות עלים לתוך הפצע. דבר שיפריע לאיחוי.

ומה לגבי הסטריליות???? רוק אינו סטרילי כמובן. יש בו חיידקים. אבל סטריליות זה לא תמיד הכי טוב. חיידקי הרוק הם פרוביוטיים, ויחד עם תכונת החיטוי של המרווה- נוצר שילוב מיטיב עם פצעים. ובתור שוכן יערות, מלקט, מדריך בשומרי הגן ובקורסי ליקוט- אני מדבר לא רק תיאוריה, אלא ממש מניסיון של עשרות מקרים.

מרקולית מצויה  (Mercurialis annua): צמח הנמצא בכל מקום. חד שנתי אומנם, ולכן רק בין אוקטובר למאי, אבל נפוץ בצורה בלתי רגילה. הצמח ממשפחת החלבלוביים רעיל למדיי בשימוש פנימי, אך בשימוש חיצוני עוצר דימום, מחטא ומאחה רקמות בצורה משמעותית. תמצאו אותו בכל אדמה חשופה בעיר או בכפר.

פשוט קוטפים, ממוללים ביד עד שיוצא מיץ ירוק כזה עם ריח ייחודי. ומניחים את העיסה הממוללת על הפצע. לא לועסים כי רעיל.

טיון דביק (Inula viscosa): לרבים מאיתנו ריחו של הצמח הוא ריח הילדות… כי זה עוד צמח הנמצא בכל שטחי העיר והכפר. גם בחצרות בתל אביב, גם בשולי דרכים, מעזבות, או בשמם העממי- ג'אנקיות. על הגבול בין השטח הטבעי לאנושי, ליד שטחים מופרים, בשולי גינות, בערימות גרוטאות ועוד…

ולא סתם הוא באיזורים הקשים ביותר. זהו צמח חזק, אנטיספטי, קשחו, שמסתדר איפה שאף אחד אחר לא יכול לגדול, ומרחיק מעליו גם מזיקים ומתחרים. וכך גם מחטא (בעזרת שרפים ושמנים ארומטיים), מאחה (כשמו כן הוא- מדביק פצעים בעזרת השרפים), ועוצר דימומים חזק (בזכות הטאנינים המצמתים, שיש בו בשפע עצום)

גם כאן ממוללים את עלי הצמח ומניחים על הפצע. אפשר גם ללעוס, אך הטעם די קשה ללועס.

לחך אזמלני/לחך רחב עלים/לחך מצוי Plantago lanceoleta/majus/lagopus: על הצמח הזה נכתב בספרות ימי הביניים (ההזויים) שאם תיקח גופת אדם ותבתר אותה לחלקים, ואז תבשל אותה שוב ביחד עם עלי לחך היא תחזור להיות שלמה…. זו כמובן כתיבה ציורית לשם הדגשת יכולתיו המאחות של הלחך. צמח הגדל באדמות כבדות, שלוליות, בוץ, אדמת סחף, עמקים, ואדיות, תעלות, גם בשולי הכביש (שזה סוג של תעלה), ונחלים (בעיקר הלחך רחב העלים), מדשאות בערים (בעיקר הלחך המצוי), ועוד….

הלחך בניגוד לקודמים אינו מחטא. הוא בהחלט עוצר דימום, ובעיקר בעיקר מאחה רקמות. נהוג ללעוס את העלה על ולהניח על הפצע, ואז לחבוש עם עלה שלם כמו תחבושת. בנוסף לאיחוי- יש לו יכולת מדהימה ולא מוסברת של "הוצאה החוצה". החל מהוצאת מוגלה, וכלה בהוצאת קוצים התקועים עמוק, ואפילו ראיתי כיצד חילץ בחבישה המתוארת זכוכית קטנה שנכנסה פנימה לעור.

גם כאן יש ללחך הרבה יותר מאשר שימוש חיצוני, אבל נתרכז במאמר זה בזאת.

ויש עוד רבים טובים: היפריקום מאחה הרקמות והצמח שהוכח במחקרים קליניים השוואתיים כיעיל לטיפול בכוויות דרגה 3 יותר אפילו מהתרופות הניתנות בבית חולים, פרחי הלוונדר המחטאים ומאחי הרקמות, אזוב לחיטוי ועוד…

ומי שרוצה משחה אחת טובה המכילה את שמן ההיפריקום האגדי יחד עם שמן תשרית מרוכז מאוד של לוונדר, לחיטוי פציעות ואיחוי שלהן ולטיפול בכוויות- הרי לכם קישור למשחת הקסם הותיקה ומרובת התשבוחות. אצלנו בבית זה בסיס לכל יציאה לטבע.

ואפשר גם למצוא אותה בערכת עזרה ראשונה צמחית (ב- 25% הנחה לעומת סכום 4 המוצרים).

בערכה יש בנוסף למשחת הקסם גם ספריי פרופוליס לחיטוי פצעים ולהתזה יעילה מאוד גם בדלקות גרון, משחת קמומנדולה (קמומיל וקלנדולה) לעקיצות, גירוד, פריחות, תפרחות חיתולים ועוד, ומשחת ארניקה משובחת לנקעים, חבורות, שברים, שטפי דם ופגיעות חיצוניות .

הפוסט צמחי מרפא לטיפול מיידי בפציעות הופיע לראשונה ב-healing forest.

אבל בשונה מהקנביס, אין כאן פעילות פסיכו-אקטיבית, או בכינויה העממי- סטלה.
אז בואו קודם נקרא לילד בשמו- הכי כיף שמו הלועזי Humulus lupulus (האמת, נשמע יותר כמו בן-דוד של האמפטי-דאמפטי…) בעברית נקרא- כשותית או כשותנית. זה שנותן את עיקר המרירות לבירה (ולכן כוכב הפאבים).

ובשונה מקנביס- לא מעשנים אותו, אלא שותים חליטות או טינקטורות (מיצויים אלכוהוליים) שלו.

כיאה לצמח ממשפחת הקנביים, יש לכשותית השפעה מרגיעה, נוגדת חרדה, משככת כאבים ומשרת שינה. למרות שלא התפרסם כמו ולריאן או פסיפלורה, הרי שפעולתו ניכרת ומשמעותית לא פחות מאלה, ויש אומרים שאף יותר. חלק מאותם חומרים פעילים המצויים בכשותית מצויים גם בקנביס ובעיקר בשמן הקנביס, כשהמפורסמים בהם הם b-caryophyllene, humulene. אלה אחראים בין היתר על ההשפעה המעכבת על מערכת העצבים שמייצרת הכשותית. ואי אפשר להתעלם מכך שגם בקנביס יש בהחלט אפקט של הרגעה (למרות שקנביס אינו נחשב סם מעכב עצבי- אלא הזייתי, על פי ההגדרות).

עכשיו, בצמחי מרפא, כמו תמיד, יש תמיד תוספת. תמיד עוד סגולות. כמו במבצעי החג בסופר, שהכל פתאום בא 1+1…

במקרה של כשותית יש אפקט מורכב על מערכת העיכול. בתור צמח בהחלט מריר, הוא ממריץ את הפרשת מיצי המרה ומטפל בעצירויות. בתור צמח ארומטי- גם נוגד עווית ומטפל בעוויתות בטן ובגזים. ועל כן נחשב לאחד מהארומטיק-ביטר'ס הטובים שבנמצא. יחד עם אפקט מרגיע ומשכך כאבים (שצוין לעיל)- הוא בהחלט צמח רלוונטי לבעיות מעי רגיז/רגיש (IBS) אשר כידוע מקושר מאוד למצבים רגשיים.

ויש עוד תחום שלם שעליו הכשותית חולשת. זאת מכיוון שמדובר בצמח המכיל חומרים פיטו-אסטרוגנים. חומרים אלו יהוו איזון למערכת הרבייה הנשית (זאת אומרת יפחיתו פעילות אסטרוגנית במקרי עודף, ויגבירו במקרה חוסר) למאמר המסביר על מנגנון הפעולה של פיטו-אסטרוגנים. ולכן קל להבין מדוע הצמח מטפל ביעילות בבעיות גיל המעבר, מאזן הפרעות מחזור ומסייע להגברת ייצור חלב בקרב נשים מיניקות. (אך חשוב לזכור שהצמח אסור בהיריון).

אפשר גם להבין מדוע בקרב גברים יגרום הצמח להפחתה ביצר המיני ואף לפגיעה בפיריון עד כדי תופעת דדנות (ציצים בגבר). זה לא אומר להפסיק לשתות בירה מהיום ועד אחרית הימים, אבל גברים שצורכים בירה באופן קבוע בהחלט יירצו לדעת על הנתון הזה.

הפוסט על בן הדוד של קנביס הופיע לראשונה ב-healing forest.

מסכם כאן 10 שימושים של הסרפד. לא רק תיאורטיים, אלא בדוקים מהקליניקה, שלי ושל עמיתיי למקצוע:

1. מולטי ויטמין ומינרל– מכיל ברזל, אבץ, מגנזיום, צורן, סידן, ויטמין A, B,C,E,K ועוד ועוד… מתאים לכל מצב של חסר. אחד מהמצבים הידועים והמומלצים זה היריון. בנוסף, כחלק מיכולתו המופלאה להזין ברכיבים חיוניים (בהם גם הצורן הקיים בכמויות עצומות בצמח)- משמש הסרפד נאמנה גם כחלק מטיפול בנשירת שיער.
2. טיפול באנמיה– נגזר גם מהסעיף הראשון. הסרפד ידוע כמתאים למצבי אנמיה הנגרמים עקב חוסר בברזל, אך לא רק בגלל תכולת הברזל, היות ויש צמחים רבים עם תכולת ברזל גבוהה מהסרפד שלא מותווים לכך (כמו כוכבית, חוביזה ועוד…) אלא גם כי הוא מגביר את הספיגה של הברזל.
3. הגברת ייצור חלב אם- גם זה כחלק מהיכולת המזינה המופלאה של הסרפד. משפר הן את קצב ייצור החלב, והן את איכותו.
4. נוגד אלרגיה: פעילות משמעותית וניכרת. מפחית גם תגובות אלרגיות במערכת הנשימה (כמו קדחת השחת ונזלת כרונית) וגם בעור (כמו אטופיק דרמטיטיס). מכיר כאלה שעם בוא האביב זה הדבר הראשון שמציל אותם.
5. מגביר פינוי רעלים דרך השתן- המונח המקצועי נקרא "משתן מטבולי". הכוונה היא שהסרפד משפר את פינוי הפסולת והרעלים דרך הכליות. אחד השימושים הנגזרים מכך הוא טיפול במחלה דלקתית נפוצה בשם גאוט (שיגדון) בה יש הצטברות של חומצה אורית (אשר מפונה בשתן) במפרקים וכאב נוראי.

   

6. מתמיר (אלטרטיבי)- שתי הפעיליות הקודמות (נוגד אלרגיה ומשתן מטבולי) מבססות את הסרפד כאחד מהצמחים הטובים ביותר לניקוז רעלים מהעור במחלות עור כרוניות, עם דגש מיוחד על מחלות עור אלרגיות. המושג "מתמיר" מרמז על כך שהצמח מתמיר את המחלות הכרוניות, כלומר משנה אותן ועוזר בריפוי שלהן. כך מחלות עור אלרגיות כמו אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור), אורטיקריה, אקזמה ועוד מטופלות בהצלחה עם סרפד, וגם מחלות עור כרוניות אחרות כמו פסוריאזיס וסבוריאה.
7. מקדם דיטוקס- בתור צמח מתמיר (אלטרטיבי)- הסרפד מתאים מאוד כתוספת צמחית פעילה לתהליכי ניקוי רעלים (דיטוקס). הסרפד יקבל את הניקוז דרך הכליות, וצמחים נוספים יתפסו את תפקיד ניקוז הכבד והמעיים, ניקוז הלימפה ועוד…
8. מפחית רמות סוכר- המחקרים מראים שהוא מגביר את הפרשת האינסולין מהלבלב, אך לא ברור לגמרי המנגנון. אולי זה הודות לריכוז הכרום הגבוה בצמח.
9. עוצר דימומים פנימיים- במצבים של דימום לא תקין, כמו וסתות שופעות, דימומים בין הוסתות, דימומים מהאף ועוד, משמש הסרפד נאמנה. יחד עם היותו נוגד אנמיה מהווה פיתרון מושלים גם לטיפול בדימום העודף, וגם החוסר הברזל והדם שנגרמים מכך.
10. מחזק את דרכי השתן– מה שקרוי במינוח המקצועי- "טוניק לכליות". וזאת, בנוסף להיותו מנקז דרך הכליות. בתור טוניק לכליות משמש לטיפול ולמניעה של אבנים בכליות, לדליפות שתן, למניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ועוד…

ניתן לקטוף את הצמח השלם בעונה (חודשי החורף) ולייבש, או להכין שייק מרוכז, לסנן ולסחוט דרך חיתול בד ולשמר עם אלכוהול (25% ריכוז סופי), ואפילו להקפיא כקוביות קרח. קוביית קרח אחת או שתיים ליום זה כבר מינון מעשי. ואם נצרבתם… הסתכלו סביב- ליד כל סרפד כמעט צומחת הכוכבית המצויה- שהיא צמח המנטרל את השפעתו הצורבת של הסרפד.

הפוסט 10 שימושים יעילים של סרפד כצמח מרפא הופיע לראשונה ב-healing forest.

רק הפרחים הלבנים מתוקים וטעימים, מזכירים לנו שכשבאים במעשה הרבייה- גם הקשוחים ביותר מתרככים.

מכיוון שתפוצתו רחבה, מכיוון שהוא קל מאוד לזיהוי ומכיוון שהשורש ממשיך לחיות גם בקיץ (וקל למצוא אותו לפי העלים המיובשים האופייניים על האדמה) אפשר להגיד שמדובר בצמח מרפא  שזמין 365 ימים בשנה כמעט לכל אדם!

זוהי העירית הגדולה (Asphodelus ramosus)

רפואתה של העירית היא, לא תאמינו, בשורש המר. לא ה"אצבעות" החדשות שמוציא הצמח כל שנה. הן מתוקות ולבנות, ומאוד מזינות- אך לא משמשות למרפא. השורש המר והמרפא הוא אותן "אצבעות" ותיקות, צהובות עד חומות שהן רוב רובה של ציצית השורשים, בעיקר אחרי זמן הפריחה.

ניתן להגיע אליהן בקלות רבה על ידי חפירה קלה באדמה, בחורף אפילו ידיים חשופות מספיקות.

קל לזכור את סגולתו של הצמח, ומשם להבין את פעילותו הרפואית. צמח שהוא מר עד כדי דחיית החזירים, בעל עלים רעלים עד כדי דחיית הפרות והעזים- הוא ללא ספק צמח "מסלק". ומה הוא מסלק אצלנו? חיידקים, וירוסים ופטריות. ובמושגים אנרגטיים-סינים מטהר חום ורעילות.

בתכונותיו נוגדות הזיהום מוכרת מאוד פעילותו נגד חיידק ההליקובקטר פיילורי, השותף בגרימת כיבי קיבה (אולקוס) אצל אחוז עצום באוכלוסיה. נהוג להקביל את פעילותו נוגדת הזיהום אותם צמחים סינים מרים וצהובים כמו קופטיס ופלודנדרון המהוללים.

עוד בעניין זה- הצמח משמש כטיפול חיצוני יעיל במקרים רבים של יבלות ויראליות. אני נוהג לנבור קלות באדמה, להוציא כמה "אצבעות" שורש, ולשמור אותן בדלת המקרר. ואז בכל עת, ללחוץ על קצהו עם פלייר ולהוציא את המיץ המר והצהוב הניגר היישר על היבלת. אין מרוכז, טבעי וישיר מזה.

בתכונותיו המקררות ומטהרות החום הצמח משמש (בשימוש פנימי) לטיפול יעיל בגלי חום של גיל המעבר, בהורדת חום, ולדטוקסיפיקציה  הנחוצה במחלות עור רעלניות כגון פסוריאזיס וסבוריאה. הקירור של הצמח יעיל במחלות עור רעלניות אלה גם בשימוש חיצוני.

לא קל לצרוך את השורש בבליעה… בטח לא בחליטות או בנגיסות. ומכיוון שהמיצוי האלכוהולי (טינקטורה) הוא המרוכז ביותר, הוא גם הפרקטי ביותר (כי אז לא צריך לשתות כמויות). אבל כמו שאומרים ברפואת הצמחים: "כמה מגעיל- ככה יעיל!"

לבריאות!

הפוסט מר ועוצמתי, זמין ונגיש הופיע לראשונה ב-healing forest.

אפשר להמשיך ולספר על יכולתו להגן על הכבד, לפעול כנוגד דלקת וכמאזן פעילות יתר של מערכת החיסון, על כוחו בהורדת לחץ דם ועוד… אבל כדי לדבוק בנושא ה"חם"- הטיפול במחלות חורף ביותר יש להתמקד בתכונתו לאזן חיסון. ככזה הוא יפעל להפחתת התגובה החיסונית העודפת במקרים של דלקות כרוניות, תגובה אלרגית ומחלות אוטו-אימוניות. אך במקביל יפעל להגברת התגובה החיסונית לפעילות אנטי-מיקרוביאלית (וכאמור גם אנטי סרטנית) ולחיסול מחלות זיהומיות. איך זה אפשרי? תשאלו את בורא עולם. אני רק מעביר את הידע…

שילוב התכונה מאזנת החיסון יחד עם היות צמח מחמם וארומטי הופך את הצמח לצמח שפועל גם על שורש הבעיה וגם על הסימפטומים- כיוח וייבוש נזלת ליחה. כך הצמח מוצא את דרכו לפורמולות מקצועיות רבות הן לטיפול בשפעות קרות ומנוזלות וגם למניעתן, והן לטיפול באסטמה, נזלת כרונית, קדחת השחת ואף אטופיק דרמטיטיס.

החדשות הטובות הן שהשימוש הביתי של הצמח אינו מצריך הכנת חליטות, ושתייתן עד תום תוך תקווה לצליח ולהתמיד בכך 3 פעמים ביום כל החורף.

למזלנו, יש שמן קצח בעולם. גם בארץ כמובן. לפחות בחנויות הטבע…  והוא בעל תכונות המרפא הנפלאות שהוזכרו. טעמו חזק, ולכן מומלץ לשלבו עם שמן זית בתיבול סלטים, או להכנת שמן זית וזעתר שבחריפותו של הזעתר ימסך ויטשטש את חריפותו של הקצח. כפית ליום כבר תיתן מנה יעילה ומחזקת חיסון למבוגר. לילד אפשר גם פחות מזה.

ואם כבר מדברים על קצח ונדמה לי שהזכרתי אטופיק דרמטיטיס. אז אוסיף גם ששימושו החיצוני על נגעי האטופיק יעיל בהקלת הגרד ובהפחתת התגובה האלרגית המקומית. ממש יעיל.

בריאות לכולנו!

הפוסט לטפל במחלות חורף עם צמח מרפא ביתי ורב-עוצמה הופיע לראשונה ב-healing forest.

פורמולות חורף לנזלות כמו זו שבהחלט מתאימות לילדים, עשויות פחות להתאים לתינוקות, בשל העדינות הבלתי נתפסת של אלה שרק השנה הגיחו לעולם. עם זאת, צמחים עדינים במיוחד אשר מוצו במים בלבד (ללא אלכוהול הנהוג בתמציות המקצועיות) יכולים להתאים ואף ליצור הבדל של ממש במופע הנזלת. מה שנשאר זה רק להבין מי הם הצמחים, איך למצות, ואיך לשמר אותם ללא אלכוהול.

אז כך נעשה:

1. נבחר את הצמח הכי עדין ואחד היעילים ביותר לנזלות- פרחיו של הסמבוק השחור (להשיג בכל חנות טבע).
2. נשים 2 כפות בכוס ונשפות מים רותחים (לא תמי 4).
3. נכסה את הכוס לכ- 30 דקות
4. נסנן, ונסחט את ה"עיסה" על גבי המסננת
5. נמזוג את החליטה המסוננת לתבניות קרח. נכסה ונכניס לפריזר
6. בשעת הצורך- נוציא קוביית קרח סמבוקית, נפשיר
7. נמזוג את הנוזל המופשר לתוך בקבוקון כלשהי עם פיפטה, או טפי, או מזלף (להשיג בכל בית מרקחת)
8. ניתן חצי פיפטה (עד 3 חודשים) עד פיפטה לתינוק (עד חצי שנה) לתוך הפה, תוך שמירת על ראשו שלא ייטה לצדדים
9. נבצע מולו תנועות מציצה קולניות אותן יחקה וכך יבלע את התמצית. לחלופין ניתן לתת מוצץ מיד עם קבלת הנוזל
10. נחזור על הפעולה 3 פעמים ביום

יש לזכור לשטוף את הפיפטה לפני החזרתה לבקבוק, היות ונגעה ברוק התינוק. יש להפשיר קוביית קרח חדשה מידי יומיים-שלושה, ולהרתיח את הבקבוק בין קובייה ישנה לחדשה.

בריאות בכל גיל.

הפוסט טיפול בנזלת בתינוקות בשימוש ביתי ויעיל הופיע לראשונה ב-healing forest.

איך קרה שכולנו צריכים תוסף? מה, אלוהים ברא את האדם, ומצלעו יצר את סולגאר? ולמה בכלל צריכת אומגה 3 היא כל כך משמעותית לכולנו, כפי שגם מרמזת הכותרת?

אומגה 3- נעים מאוד

אז ראשית נאמר: אומגה 3 היא חומצת שומן חיונית. כלומר הגוף חייב לצרוך אותה ואינו יכול ליצרה בעצמו. והשאלה אינה "כמה אומגה 3 יש בגוף", אלא- "מהו היחס בינה לבין אומגה 6". אומגה 6 היא קבוצת חומצות שומן חיוניות גם כן- אך אותן כולנו צורכים בשפע. בעבר אומגה 3 הייתה יכולה בקלות להימצא בעוף, ביצים וגם בשר, מכיוון שהפרות רעו באחו, והתרנגולות ניקרו להנאתן בשדות. אז… בימים ההם, לפני שהומצא "מזון התערובת". גם האדם בעצמו אכל הרבה יותר ירוקים ופחות זרעים וגרעינים (דגנים וקטניות). אבל היום נשאר לנו אומגה 3 בדגים, בעיקר אלה שבמים קרים כמו סלומון ופורל, אבל גם באחרים. ולטבעוניים- האפשרויות אכן מצומצמות יחסית- ומסתכמות באצות, זרעי פשתן וצ'יה.

עכשיו אני מצהיר בזאת שאני לא הולך להתעסק בשאלת המחלוקת הנצחית: האם הגוף יכול לספוג אומגה 3 מהצומח, או לא… הטענה היא שפחות, הוויכוח נסוב בד"כ על "כמה פחות" ו"כמה שווה" המקור הצמחי לעומת החי. בואו נעזוב את ההתפלפלות הזו להפעם.

יותר חשוב לי לתאר למה ועד כמה היא משמעותית למחלות המאה ה- 21. אם נסכם את זה ב-3 כיוונים עיקריים: מערכת העצבים ומצבים נפשיים, הפחתת דלקתיות, מניעת מחלות מטאבוליות (סכרת, יתר כולסטרול, יתר ל"ד, טרשת עורקים,  השמנה, שבץ, "התקף לב").

דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ועוד…

מבחינת מערכת העצבים, לאומגה 3 תפקיד מרכזי ביצירת מיאלין- אותה מעטפת שומנית מבודדת סביב "חוטי ההולכה העצבית" (אקסונים אם תרצו מונח מקצועי). בלעדי המיאלין ההולכה נתקעת, יש ממש קצרים ופחת עצום. ואכן, בטיפול בדיכאון, הפרעות קשב וריכוז, עוררות עצבית (חרדה חוסר שינה, מחשבות טורדניות) יש לתוסף טוב של אומגה 3 יכולת בדוקה ומוכחת לשיפור המצב. כחלק מטיפול כמובן… שלא נשכח שהנפש מורכבת יותר ממולקולות.

הפחתת דלקת

מבחינת הפחתת דלקתיות, חומצות השומן מסוג אומגה 3 הן חומר המוצא לחומרים נוגדי דלקת, בעוד שרוב חומצות השומן מסוג אומגה 6 הן חומר מוצא לחומרים מתווכי דלקת. ולהזכיר- אין מקור אחר לחומצות שומן אלה מלבד המזון, כך שלפעמים בלי איזון נכון בין אומגה 3 לאומגה 6 אנחנו פשוט לא מותירים לגוף שלנו בחירה. זאת אומרת שדלקת כרונית (בה כלולות גם אלרגיה, תגובה אוטו-אימונית, טרשת עורקים ואפילו סרטן לפי הדעה המדעית הרווחת כיום) מתווכת לא רק על פי גנים, מצב נפשי, אמונות ותזונה "בריאה" או "לא בריאה", אלא באופן מיידי קשורה לאיזה חומרים הזינו את גופינו- חומרים מתווכי דלקת או חומרים מפחיתי דלקת.

סוכר, כולסטרול, השמנה וכל השאר

מבחינת מחלות מטאבוליות (סוכרת, יתר כולסטרול ויתר לחץ דם), מחסור באומגה 3 מקושר ישירות לתנגודת לאינסולין, או בשמה המוכר יותר סוכרת סוג 2. זאת מכיוון שמעצם היותה חלק מהממברנה (קרום התא)- חשיבותה לתקינות התאים היא גבוהה לעין שיעור. תנגודת לאינסולין נגרמת עקב ירידה בתגובתיות לאינסולין בתאי הגוף (בניגוד לסוכרת מסוג 1 שנגרמת עקב ייצור כושל של אינסולין בתאי הבטא בלבלב), ולכן תאים בעלי קרום תא פגום נמצאים בסיכון מוגבר לנושא. מעבר לכך, התהליך הטרשתי עצמו הינו תהליך דלקתי, שככזה (כפי שכבר הבנו בטח) מתווך בין היתר על ידי עודף אומגה 6 (ועוד גורמים רבים).

ועוד אנקדוטה מעניינת- אומגה 3 כל כך חשובה להתפתחות העובר, כך שאם ישנו חוסר- העובר יגייס אומגה 3 מרקמות אימו, כולל רקמות המוח. וכיום יש רבים בקרב החוקרים הגורסים כי מחסור זה באם מקושר לסוכרת היריון ואף לדיכאון אחרי לידה!

פרקטית מה עושים?

מי שאוכל מן החי- צריכת 2 מנות דג בשבוע זו התחלה טובה. בעיקר אם הן במקום בשר ועוף. מי שלא אוכל מן החי- יכול לטחון זרעי פשתן וצ'יה ומיד להקפיא. ואז לפזר בארוחות לפחות כף אבקה טחונה קפואה על מזונות פושרים או חמימים (לא מהבילים). בשני המקרים- אם יש מחלה דלקתית כרונית, מחלה אלרגית, אוטו-אימונית או הפרעות מתחום מערכת העצבים והנפש- רצוי לקחת תוסף בכל מקרה. התוסף אותו אני מחזיק ונותן למטופליי הוא אומגה 3 נוזלית של גרמזה, שמכיוון שהוא קודם כל איכותי מאוד, ושנית בעל טעם לימוני כך שאפשר להוסיפו פשוט למזון ולא לבלוע כדורים (מתאים לילדים). לטבעוניים אני נותן אומגה 3 ממרווה מרושתת של Visage. בכל מקרה, חשוב לזכור כי דרוש גם טיפול הולם ומושכל (צמחים הוא המועדף עלי כמובן), אבל אומגה 3 זו התחלה טובה, ולו כדי לאפשר לגוף הזדמנות הוגנת לבחור בנתיב חדש של ריפוי.

הפוסט אומגה 3 וכל המחלות בעולם המודרני הופיע לראשונה ב-healing forest.

בתהליך זה הם משתמשים במולקולה אורגנית- גלוקוז (C₆H₁₂O₆), ובעזרת חמצן (O₂) מחמצנים אותה בשלבים ובהדרגה במעגל שנקרא "מעגל קרבס" עד לקבלת תוצרים אנאורגאניים שהם פחמן דו חמצני (CO₂) ומים (H₂O). ולמה כולם עושים את זה? פשוט מכיוון שבקשריה האורגניים (קשרי פחמן-מימן) עתירי האנרגיה של מולקולת הגלוקוז טמונה אנרגיה כימית רבה. אנרגיה זו היא המקור לכל התהליכים המתקיימים בגוף. בלי אנרגיה אין חיים.

זוהי משוואת החיים:

אבל מאיפה באה האנרגיה הזו למולקולת הגלוקוז מראש? אנרגיה לא נוצרת יש מאין. אז כמובן שהשמש היא מקור האנרגיה הבלעדי כמעט בכדור הארץ. ובאותו זמן בו הצמחים נושמים בדיוק כמונו, הם גם עושים פוטוסינתיזה. בתהליך שבו מולקולות אנאורגניות: פחמן דו-חמצני (CO₂) ומים (H₂O) יוצרים מולקולה אורגנית גלוקוז (C₆H₁₂O₆) ו"תוצר לוואי"- חמצן (O2)

וזוהי המשוואה הבסיסית שמתארת כיצד מגולמת האנרגיה בחומר בעולמנו:

נשמע מוכר? זה בדיוק כמו משוואת החיים רק הפוך! רק לדייק ולומר שזה אינו התהליך ההפוך. כל אחד מתקיים במעגל אחר, באברון תא אחר, ומנוהל על ידי אנזימים שונים לגמרי. ובכל זאת… בשורה התחתונה- אלו שתי משוואות הפוכות.

וכעת כאן המדע ממשיך עד אינסוף בהתעכבויותיו על התהליכים השונים, על החישובים, על המדידות ועל ההסברים. זה אכן מרתק (אבל 6 שנים באקדמיה הספיקו לי). מה שכן חסר בשלב זה הוא הפליאה. הידע המדעי הוא "כלי נחמד" להבנת החיים (וממש לא הכלי הטוב ביותר). ואם כבר בוחרים, כפי שבחרתי אני להשתמש בו ככלי, אז הבה נפנים את התובנות המדעיות לכדי תובנות מהותיות.

ומה שאני רוצה להדגיש בשימוש בשתי משוואות אלה הוא תובנה מאוד פשוטה, שאנשי מדע חושבים שהיא מאוד טריוויאלית, אך עבורי היא קסומה. כי מה שקורה כאן בעצם זה שמוקרן עלינו אור חיים טהור. אור זה הוא מקור הקיום בכדור שלנו. ומה לעשות… אנחנו לא יכולים להשתמש באור הזה! וגם לא אף בעל חיים אחר (בעלי חיים בהגדרה המדעית אינם כוללים את עולם הצומח… אז אני זורם עם ההגדרה המוטעית מיסודה, רק לשם הנוחות). בורא עולם הניח משימה זו בידי יצורים נייחים ביבשה (עצים וצמחים) או נסחפים בים (אצות). והם עושים את זה בהיקף שאינו מספק רק את צרכיהם, אלא את צרכי כל היצורים החיים בכדור!!!

עכשיו דמיינו את המנה האהובה עליכם… אתם רעבים ומולכם הצלחת המכילה ארוחה לתפארת, בדיוק כפי שאתם אוהבים… יאמי!

הארוחה הזו תיתן לכם כוח לנשום, לחשוב, לנוע, ליצור, ללמוד, לשחק, לעכל, להפריש, לקיים יחסי מין, לצחוק, לבכות, לחלום, להרגיש…

וכל גרגר של הכוח הזה (בין אם אתם טבעוניים או אוכלי בשר) הגיע לכדור שלנו מכוכב קרוב ושמו שמש, שמקרין עלינו בדיוק במידה הנכונה. אבל לולא היו כאן חברינו/אחינו הצמחים, אור שמש זה היה מקור לחום הנעים השורר בפלנטה שלנו (בסדר, בסדר… לא ביולי-אוגוסט) ותו לא. הצמחים כאן הם ישויות אור. שגרירים של הפיכת אנרגיה אבסטרקטית לאנרגיה חומרית. מנגישים לנו את האור האלוהי כך שנוכל להכיל אותו; כך שנוכל לאכול אותו; כך שנוכל לעכל אותו.

ועל כך ההודיה, הפליאה והענווה… וכשיש רגע של הודיה,יש אפילו, לא נעים להגיד… איזה רגע של אושר. ככה פשוט… בלי להתאמץ.

הפוסט ביוכימיה בשירות הקסום הופיע לראשונה ב-healing forest.

וזו מטאפורה נפלאה בעיניי ל…

אולי בעצם כדאי לנו לספק לגוף את שנדרש לו על מנת לייצר את ההורמון בעצמו, לחזק את ספיגת הרכיבים בעיכול הדרושים ליצירת ההורמון , לעזור לגוף להאריך את חיי ההורמון (כי יש בו מנגנונים טבעיים של נטרול ההורמון) ולהיפטר ביעילות מהורמונים "מקולקלים" שעבודתם רק מפריעה, לשפר את קליטת ההורמון על ידי הגברת כמות הקולטנים (רצפטורים) בגוף ורגישותם, להפעיל תגובת שרשרת תקינה ("Biochemical cascade" למי שרוצה את המונח המדעי המדויק) בהתאם לקליטת ההורמון בקולטן. (וכמובן, לבדוק מה קורה בנפש אבל אמרנו שלא נגיד הפעם…)

אפשר להגיד שצמחים פועלים כמונו, עם כוח החיים שניתן להם; ובעזרת כוח חיים זה משלימים, בהתאם לאיכויויתהם וסגולותיהם, את כוח החיים שלנו. בכך הם מאפשרים ריפוי במורכבויות שהן לאין שיעור גבוהות יותר מזו של מולקולה אחת, ואפילו אם זו מולקולה "טבעית" שזוקקה מתוך צמח.

אף על-פי שניתן לראות שבצמחים הריפוי הוא קרוב יותר ל"שלם", יש לזכור שגם הוא מושג בעזרת שילוב מושכל של צמחי מרפא ביחסי גומלין נכונים והסתכלות על אינטגרציה מורכבת, בהתאמה אישית לאדם ולבעיה, ובהתייחסות ל"שלם" האמיתי- גופנפשרוח… אופס! בכל זאת אמרתי בסוף גופנפש. (-:

הפוסט ריפוי סופר-הורמונלי: מציאות מורכבת ונפלאה הופיע לראשונה ב-healing forest.