אין ספק שבמחלקה הזו צמחים משרתים נאמנה באופן יוצא מגדר הרגיל!

עצירת דימום מיידית, חיטוי פצעים, איחוי רקמות ועוד…. לרוב נמצא אפילו 3 במחיר 1, כלומר צמחים שעושים את שלושתם. ואלה לא הצמחים הרחוקים שבעל פסגת ההר, כמו שלמדנו מספרי הילדים. אלה הצמחים שבגינה, שבשולי המדרכות, ושבשטחי הבור ליד הבית.

זה מדהים כמה חשוב לילדים לפעמים לראות את הקסם הזה קורה. הפחד והאימה בדם הניגר, והרגיעה בראותם את הפסקת הדימום.

להלן רשימה חלקית:

מרווה רפואית/מרווה משולשת (כלומר זו של הגינה או זו של היער/בר) Salvia fruticosa/officinalis– בלי לדבר על שלל איכויותיה האינסופיות…. המרווה הינה גם בעלת יכולות חיטוי מושלמות, בין היתר הודות לשמנים אתרים משובחים בריכוזים גבוהים (דבר הניכר בטעמה הארומטי), וגם עוצרת דימום ומייבשת (זאת בין היתר הודות לחומרים מכווצים ומצמתים הנקראים טאנינים).

וכך, עצם לעיסת העלים והנחתם על פציעה מדממת עוצרת דימומים באופן מהיר להפליא. תתכוננו להתפעל… זה ממש קסם. ראיתי כמה פצעים מאוד גדולים ומדממים שלא עמדו בקסמה של המרווה, ונעצרו אחר כמה שניות. פשוט לועסים את המרווה, מניחים על הפצע, מצמידים, ומסירים עם סיום הדימום. חוזרים על הפעולה במקרה הצורך. אם הפצע עמוק, רצוי להניח את העלים הלעוסים בתוך פד גזה או חתיכת בד נקייה כדי להימנע מחדירת חתיכות עלים לתוך הפצע. דבר שיפריע לאיחוי.

ומה לגבי הסטריליות???? רוק אינו סטרילי כמובן. יש בו חיידקים. אבל סטריליות זה לא תמיד הכי טוב. חיידקי הרוק הם פרוביוטיים, ויחד עם תכונת החיטוי של המרווה- נוצר שילוב מיטיב עם פצעים. ובתור שוכן יערות, מלקט, מדריך בשומרי הגן ובקורסי ליקוט- אני מדבר לא רק תיאוריה, אלא ממש מניסיון של עשרות מקרים.

מרקולית מצויה  (Mercurialis annua): צמח הנמצא בכל מקום. חד שנתי אומנם, ולכן רק בין אוקטובר למאי, אבל נפוץ בצורה בלתי רגילה. הצמח ממשפחת החלבלוביים רעיל למדיי בשימוש פנימי, אך בשימוש חיצוני עוצר דימום, מחטא ומאחה רקמות בצורה משמעותית. תמצאו אותו בכל אדמה חשופה בעיר או בכפר.

פשוט קוטפים, ממוללים ביד עד שיוצא מיץ ירוק כזה עם ריח ייחודי. ומניחים את העיסה הממוללת על הפצע. לא לועסים כי רעיל.

טיון דביק (Inula viscosa): לרבים מאיתנו ריחו של הצמח הוא ריח הילדות… כי זה עוד צמח הנמצא בכל שטחי העיר והכפר. גם בחצרות בתל אביב, גם בשולי דרכים, מעזבות, או בשמם העממי- ג'אנקיות. על הגבול בין השטח הטבעי לאנושי, ליד שטחים מופרים, בשולי גינות, בערימות גרוטאות ועוד…

ולא סתם הוא באיזורים הקשים ביותר. זהו צמח חזק, אנטיספטי, קשחו, שמסתדר איפה שאף אחד אחר לא יכול לגדול, ומרחיק מעליו גם מזיקים ומתחרים. וכך גם מחטא (בעזרת שרפים ושמנים ארומטיים), מאחה (כשמו כן הוא- מדביק פצעים בעזרת השרפים), ועוצר דימומים חזק (בזכות הטאנינים המצמתים, שיש בו בשפע עצום)

גם כאן ממוללים את עלי הצמח ומניחים על הפצע. אפשר גם ללעוס, אך הטעם די קשה ללועס.

לחך אזמלני/לחך רחב עלים/לחך מצוי Plantago lanceoleta/majus/lagopus: על הצמח הזה נכתב בספרות ימי הביניים (ההזויים) שאם תיקח גופת אדם ותבתר אותה לחלקים, ואז תבשל אותה שוב ביחד עם עלי לחך היא תחזור להיות שלמה…. זו כמובן כתיבה ציורית לשם הדגשת יכולתיו המאחות של הלחך. צמח הגדל באדמות כבדות, שלוליות, בוץ, אדמת סחף, עמקים, ואדיות, תעלות, גם בשולי הכביש (שזה סוג של תעלה), ונחלים (בעיקר הלחך רחב העלים), מדשאות בערים (בעיקר הלחך המצוי), ועוד….

הלחך בניגוד לקודמים אינו מחטא. הוא בהחלט עוצר דימום, ובעיקר בעיקר מאחה רקמות. נהוג ללעוס את העלה על ולהניח על הפצע, ואז לחבוש עם עלה שלם כמו תחבושת. בנוסף לאיחוי- יש לו יכולת מדהימה ולא מוסברת של "הוצאה החוצה". החל מהוצאת מוגלה, וכלה בהוצאת קוצים התקועים עמוק, ואפילו ראיתי כיצד חילץ בחבישה המתוארת זכוכית קטנה שנכנסה פנימה לעור.

גם כאן יש ללחך הרבה יותר מאשר שימוש חיצוני, אבל נתרכז במאמר זה בזאת.

ויש עוד רבים טובים: היפריקום מאחה הרקמות והצמח שהוכח במחקרים קליניים השוואתיים כיעיל לטיפול בכוויות דרגה 3 יותר אפילו מהתרופות הניתנות בבית חולים, פרחי הלוונדר המחטאים ומאחי הרקמות, אזוב לחיטוי ועוד…

ומי שרוצה משחה אחת טובה המכילה את שמן ההיפריקום האגדי יחד עם שמן תשרית מרוכז מאוד של לוונדר, לחיטוי פציעות ואיחוי שלהן ולטיפול בכוויות- הרי לכם קישור למשחת הקסם הותיקה ומרובת התשבוחות. אצלנו בבית זה בסיס לכל יציאה לטבע.

ואפשר גם למצוא אותה בערכת עזרה ראשונה צמחית (ב- 25% הנחה לעומת סכום 4 המוצרים).

או טרידרם 3 קרמים/משחות/ספריי במחיר של 33% הנחה

בערכה יש בנוסף למשחת הקסם גם ספריי פרופוליס לחיטוי פצעים ולהתזה יעילה מאוד גם בדלקות גרון, משחת קמומנדולה (קמומיל וקלנדולה) לעקיצות, גירוד, פריחות, תפרחות חיתולים ועוד, ומשחת ארניקה משובחת לנקעים, חבורות, שברים, שטפי דם ופגיעות חיצוניות .