סויה- מידע מופרך מול מידע מוכח

הסויה, אותה קטניה אסיאתית רבת שימושים שמוכרת לכולנו מהרוטב, מהטופו וממרק המיסו- זכתה להשמצות והפחדות רבות מבחינה רפואית. וזאת, דווקא לאור ההתעוררות התזונתית והבריאות הטבעית של עשרות השנים האחרונות. לשמחתנו, לפחות בעניין הזה אפשר להפסיק להתבלבל- קיימת תמימות דעים בעניין בין הגישות הקונוונציונאליות מבוססות המחקר קליני והמעבדתי, לבין המסורתיות- המבוססות אלפי שנות שימוש והשוואות אוכלוסיות בנות ימינו.

וזה לא רק סויה שמכילה פיטו-אסטרוגנים… גם חילבה, זרעי שומר, זרעי פשתן ועוד… מכילים חומרים (אחרים) להם פעילות פיזיולוגית דומה.

זרעי חילבה (גרגרנית החילבה)- פעילות פיטו-אסטרוגנית שמפורסמת בעיקר ביכולתה להגביר תנובת חלב הנשים מיניקות
זרעי חילבה (גרגרנית החילבה)- פעילות פיטו-אסטרוגנית שמפורסמת בעיקר ביכולתה להגביר תנובת חלב הנשים מיניקות

ההשמצה (המוטעית) העיקרית לגבי סויה היא שהיא מכילה אסטרוגן; אותו הורמון שגם ככה נכנס אלינו בצורה מלאכותית מגלולות למניעת היריון, מעוף ובשר שספג מנות יפות של הורמונים בחייו הקצרים, ממי השתייה שמכילים שיירי אסטרוגן משתן רווי בגלולות למניעת היריון (לא, זה לא מסתנן במפעלים לטיהור שפכים…). ואז התחלנו לראות התפתחות מינית מוקדמת, הקדמת גיל הווסת והפרעות הורמונליות שונות בקרב מתבגרות ובוגרות כאחד. אז אולי חיפשנו שעיר לעזאזל, אני לא יודע… מה שבטוח, ישנן סיבות נוספות שאינן קשורות דווקא להורמונים, וקשורות יותר לחברה בה אנחנו חיים ולרמת הגירוי אליו נחשפים ילדינו בכל ההקשר של מדיה חברתית, סדרות טלוויזיה, תכנים מיניים (מפורשים או לא מפורשים) וכו'. מציאות לא קלה להורים.

אבל הסויה…. אין בה בכלל אסטרוגן! אז מה כן יש בה? יש פיטו-אסטרוגנים שהם חומרים שונים לחלוטין מבחינה כימית מהאסטרוגן הפיזיולוגי. בסויה מדובר בקבוצת חומרים בשם איזופלאבונים אשר להם יכולת היקשרות לרצפטורים (קולטנים) לאסטרוגן. אבל, שימו לב! הקשירה לקולטן לא מייצרת את אותה השפעה כמו האסטרוגן. אחת הסיבות לכך היא שהפיטו-אסטרוגנים הינם בעלי השפעה חלשה הרבה יותר מהאסטרוגן הפיזיולוגי. ולכן כשיש עודף פעילות אסטרוגנית (כמו שחלה פוליציסטית, אנדומטריוזיס, כאבי וסת מסוימים ועוד), כלומר מרבית הקולטנים לאסטרוגן "תפוסים"- אז קשירתם של הפיטו-אסטרוגנים לקולטנים רק "תופסת" לאסטרוגן הפיזיולוגי את המקום, ולמעשה מפחיתה את הפעילות האסטרוגנית העודפת.

לעומת זאת, כשיש חוסר של אסטרוגן (כמו בגיל המעבר, בחוסר חשק מיני, ובכאבי ווסת מסויימים) אזי הפיטו-אסטרוגנים מתווספים לפעילות האסטרוגן הפיזיולוגי, מאחר ויש מספיק קולטנים פנויים כך שלא תהייה "תחרות". וכך, הפיטו-אסטרוגנים מגבירים את הפעילות האסטרוגנית במצבי חוסר. ואכן, בקרב נשות מזרח אסיה יש הרבה פחות בעיות גיל המעבר, וזאת מייחסים החוקרים בעיקר לצריכה של מוצרי סויה טבעיים (כמו טוֹפוּ, מיסוֹ). האפקט הגנטי נפסל, דרך אגב, כאשר ניראה בבירור שבקרב נשים ממוצא אסיאתי בעלות תזונה מערבית- שיעור תופעות גיל המעבר אינו שונה מזה של בנות המערב.

בקיצור, פיטו-אסטרוגנים מאזנים אסטרוגן! וסויה בפרט. וזאת מעבר לכל פעילותה השלמה נוגדת הסרטן והדלקת.

פרחי תלתן ארגמן במגש לאחר ליקוט בכרמל: גם מאזנים הורמונלית וגם מקדמים ניקוז רעלים מהגוף
פרחי תלתן ארגמן במגש לאחר ליקוט בכרמל: פיטו-אסטרוגן שגם מאזנים הורמונלית וגם מקדמים ניקוז רעלים מהגוף

ומה לגבי סרטנים תלויי אסטרוגן? מתוך החשש הנובע מהמחלה, יצאו כל מיני אמירות לא מבוססות, לפיהן סויה מעודדת שגשוג של תאים סרטניים תלויי אסטרוגן. אולם, לא רק שאין לכך כל עדות מדעית, אלא שיש את כל העדויות המדעיות ואת כל המחקרים המבוקרים שהוכיחו מעל לכל ספק שסויה- לא רק שאינה מעודדת את שגשוגם של תאי סרטן אלה, אלא שהיא גם מעכבת את גדילתם, נמצאה יעילה כנגד סרטן השד, ומונעת הישנות של המחלה בהסתברות טובה אף יותר מהתרופה הקונוונציונאלית המפורסמת- טמוקסיפן!

אז מה המקור לטעות? במחקרים בהם נתנו לנשים איזופלבונים של סויה בצורה מבודדת (לא הצמח השלם) ראו עלייה בביטוי של אותם גנים האחראים להתרבות ושגשגו התאים הסרטניים. המסקנה: הצמח השלם אינו סכום חלקיו. יש סינרגיה המושלמת שמגיעה מהטבע, ואנחנו בבורותינו השחצנית חשבנו לעקם אותה קצת… אבל כל עוד משתמשים בסויה לא מהונדסת שעובדה בדרך מסורתית (לא חלב וגבינות סויה, ובטח לא שניצל טבעול) אז הרי בידינו סופר-פוד לכל דבר, שיבין את המצב ההורמונלי ויאזן בהתאם לצורך.

עוד פרק בספר האינסופי: "נפלאותיו של בורא עולם". (-:

 

 

מאמרים - הספריה של הידע וחכמת הצמחים

לחצו על התמונה המתאימה למעלה, לקריאת סדרת המאמרים שמעניינת אתכם.