זה אחד המצבים ה "כאילו סטנדרטיים" באוכלוסייה. הסטטיסטיקה במערב מפרגנת לנשים 20% . לגברים קצת פחות (סביב 10%). ובכל מקרה, זה לא מגיע בד"כ למחלה אקוטית, לא לטיפול רפואי של ממש (חוץ ממשככי כאב סימפטומטיים), אלא ממשיך להסב סבל ומגבלה למיליונים.

וכמובן, אני כאן כדי להגיד שיש פתרונות בצמחים. גם למניעה, וגם לטיפול.

אבל קודם נגיד, שמיגרנה זה תהליך דלקתי שמתחולל בכלי הדם הקטנים ובמערכת העצבים המרכזית (המוח). יש בו לעתים כיווץ יתר של כלי דם, ולעתים הרפיית יתר של כלי דם. אפשר לומר שכלי הדם "התחרפנו", ובתוך כל הלחץ או ההתרחבות- נוצר עומס שמתבטא ככאב עצבי.

כיווץ כלי דם במוח הוא מנגנון טבעי שנועד גם להגן על המוח. המוח מקבל תשדורת שיש רעלים בגוף (בין אם הרעלה, ארס, או תזונה גרועה) או התייבשות, וסוגר כדי לשמור על עצמו. גם מסרים רגשיים כמובן מביאים לזה. לחץ, מתח, חרדה וכו'…. ויש את המזונות המכילים טיראמין שמעודדים את התופעה בקרב אנשים מסוימים (יין אדום, גבינה צהובה, שוקולד וכו').

מכיוון שזהו תהליך דלקתי, צמחים מניעתיים לעניין יהיו נוגדי דלקת. חייבים להתחיל עם המפורסם והנחקר ביותר לכך, והוא בן חרצית (Tanaceutum parthenium). בן חרצית נחקר רבות, ונמצא יעיל למניעת מגרנות באופן מובהק. גם בקליניקה הצמח מוכיח עצמו שוב ושוב. עבודתו היא למניעת דלקת, ואינה מסתכמת רק בכאבי ראש. יעילותו מוכרת גם לדלקות מפרקים, להורדת חום, להפחתת עווית, ולהסדרת מחזור. על כן משמש נאמנה גם לטיפול מניעתי בכאבי וסת, וכמובן גם לכאבי ראש על רקע הורמונלי.

גם הורדת החום, המוזכרת כאן כבדרך אגב אינה משנית כלל. הצמח במקור טיפל בעיקר בהורדת חום. פשוט על ידי לעיסת העלים הטריים. ומכאן שמו באנגלית Feverfew.

זהו הצמח העיקרי למניעת מיגרנות, ואחד החשובים לטיפול. המניעה נעשית למשך תקופה של חודשיים-שלושה, לפעמים עד חצי שנה, ואז לאחר מכן מורידים למינון תחזוקתי של כשליש מהמינון. איכות התמצית היא העיקר! מוכרים הרבה תמציות זולות ברשת. עם זאת, תמצית שנעשתה מצמח טרי בעת פריחה, ושנשמרה בקירור (תמציות שלא נשמרו במקרר נוטות לאבד בהדרגה את ריכוז החומרים הפעילים) עונה על הסטנדרט הגבוה ביותר של מיצוי, ומכילה את ריכוז החומרים הפעילים הגבוה ביותר. עלעלים, ה-חווה לגידול צמחי מרפא, הממוקמת בציפורי שבגליל, היא הספק העיקרי שלי לצמחי מרפא… ולשמחתי ההתמחות שלהם 30 שנה הייתה בגידול הצמח הספציפי הזה, והם מספקים חומר גלם טרי ואיכותי שאין דברים כאלה.

.

הצמח הבא בהיררכיה הוא האשבל האצישראלי (Stachys palsestina) אם אתם מלקטים, או אשבל בטוניקה (Stachys beyonica), אם אתם רוכשים צמח מיובא, בעלעלים. האשבל ארצישראלי צומח על סלעים באיזורים שטופי שמש. בעיקר בכרמל, ולא בכל מקום בכרמל. איכותו היא מרירה וקרירה, וריחו עדין אך משכר וייחודי. זה צמח שמתאהבים בו. רואים אותו בקורסים שלי ומייד שואלים מיהו…. כי רואים עליו שהוא משהו מיוחד. שייך למשפחת השפתניים, אפור עם מראה דמוי לבד. מזכיר קצת את הלוונדר במרקם ובצבע.

גם האשבל, בדומה ללוונדר, מרגיע ומצליל את התודעה. בצמיחתו הזכה והרכה מתוך הסלע הלוהט והקשה מלמד איך ניתן לשמור על נחת רוח גם מול אש ונוקשות. הלכה למעשה הוא משמש במצבי חרדה, חוסר שקט, קשיי שינה, וגם במצבי עמימות מנטלית, ערפול חושי, חוסר נוכחות ודיכאון עצבני.

על רקע אלה מביא צלילות במקום הרעילות והעומס המנטלי והרגשי המצטברים בראש. העבודה נעשית גם על ידי הרגעה, וגם על ידי עבודה אנרגטית של הנעת התקיעות. זה מתחיל בכבד ובמרה, וברעילות המצטברת עקב כך, שכאמור מעודדת את המוח לסגור את השערים- את כלי הדם הקטנים. כאשר כאב הראש נגרם עקב מצבי עודף (תקיעות בכבד, עומס יתר, לחץ, חרדה וכו') הצמח מאוד יעיל. כאשר כאב הראש נגרם עקב מצבי חוסר (עייפות, היעדר שתייה, רעב, חולשה, אנמיה) הצמח עשוי להיות פחות יעיל.

בנוסף, הצמח מאוד מפורסם למניעת כאבי ראש על רקע הנגאובר, ובכלל להפחתת תופעות ההנגאובר. נהוג באירופה לשתות את המין האירופאי (Betony) לפני שתיית אלכוהול. זה מתיישב עם כל הנאמר על היותו פעיל במניעת רעילות המצטברת בכבד ועל עבודתו היעילה במצבי עודף ואש.

באופן דומה ישמש גם הלוונדר הרפואי (Lavendula officinalis) ולוונדר אנגוסטיפוליה (Lavendula angustifolia). הפרחים של שני המינים הללו (ולא של לוונדר מנוצה -Lavandula pinnata) מביאים איכות דומה לשל אשבל מבחינת הרגעה והצללת הראש. הלוונדר יותר פותח, מרחיב, מטהר ומרומם. יש לו עבודה "גבוהה" יותר מבחינת השמן האתרי שעולה למעלה, ופשוט מרחיב ומנקה. אפשר לעבוד איתו באופן אקוטי בעת כאב ראש פעיל. אפשר בהחלט להיעזר פה במינונים נמוכים יותר גם למניעה.

האיכות של הלוונדר מביאה הרמוניה למערכות הגוף. מסלקת אש עודפת מהלב (שמתבטאת בגוף בדפיקות לב מהירות, מיגרנות, חרדה, סיוטים וקשיי שינה), אבל מעלה אש במצבים של חולשה ודיכאון. מביא עדינות וחמלה, רכות ועיטוף, אך גם יכולות טיהור חזקות ועבודה ממריצת חיסון ונוגדת זיהום. נוגד עווית לרחם ולמעיים, אך מחזק טונוס צירים ומייעל את פעולתם בלידה.

ולכן גם בכאבי הראש יסייע גם במצבי החוסר שבהם אשבל הצטיין פחות, וגם במצבי העודף לצד האשבל. אפשר לומר שהוא ואשבל הם צמד-חמד: שניהם ממשפחת השפתניים, וידוע כי צמחים בני משפחה זו אוהבים לעבוד יחד. וכך, הלוונדר עוזר לאשבל לעבוד גם במקומות שבהם האשבל מרגיש פחות בבית. איכות של משכין שלום ומהרמן יש לו ללוונדר.

עם זאת, למצבי מיגרנות על רקע חוסר (כאמור על רקע עייפות, חולשה, אנמיה, חוסר בייה או בהזנה וכו') יתאים יותר מהאשבל- צמח שעבודתו לכאבי ראש מכווצים מאוד מתאימה. בעיקר כאבי ראש שמבקשים חום, מגע, לחץ (ופחות לאלה שבא לו לאדם לשים על עצמו שקית עם קרח על הראש). גם הצמח הזה שייך לשפתניים, וגם הוא ארומטי, אך הארומה שלו חמה והוא ממריץ זרימת דם. זהו הרוזמרין הרפואי (Rosmarinus officinalis). כאמור, לא למצבי עודף, ויש להתחיל במינונים נמוכים. במינונים גבוהים מידי עשוי להגביר את כאב הראש.

השימוש בחליטות אפשרי. כדאי מצמח טרי. משרים חצי כפית, 3 פעמים ביום במים רותחים עם מכסה סגור. או במיצוי אלכוהולי מהצמח הטרי (טינקטורה) משתמשים במינון של 1/3 מ"ל עד 1 מ"ל,  3 פעמים ביום. וזה ממש מספיק! כאן מדובר על שימוש במצבים אקוטיים. פחות מתאים לקחת רוזמרין ככה לשבועות לצורך מניעתי. הוא חזק מידי.

עוד אספקט שכדאי להבין במגרנות הוא היכולת האדפטיבית (ההסתגלותית) הנמוכה. כלומר, אנשים עם מיגרנות הם בעלי רגישות גבוהה מאוד לשינויים: שמש, חום, צמא, רעב, חוסר שינה, שינויים הורמונליים, רעש, לחץ, מזונות לא מדויקים להם ועוד – הם כולם טריגרים אפשריים להופעת מיגרנה. ומכיוון שהחיים הם שינוי, כידוע- אז הרגישות של אנשים עם מיגרנות לשינויים עושה להם חיים מאוד קשים.

האלמנט המייצג את השינוי ברפואה המסורתית הוא אלמנט האדמה. שהרי הכל חולף על פניה (שמש, גשם, רוח, חום, קור) והיא מייצגת את אותו השינוי על פניה. ברפואת הצמחים הצמחים שמייצגים הכי נאמנה את האיכות הזו של אלמנט האדמה ושמחזקים את היכולת שלנו לעמוד בשינויים הם הצמחים הקרויים "אדפטוגניים" מכיוון שהם מסייעים לנו לעבור אדפטציה. רובם שורשים, והם בעצם מחזקים את יכולת העמידות שלנו בפני סטרס. בין אם סטרס פיזי או רגשי. אלה צמחים שיחזקו מערכת חיסון, יעלו ספירת דם, יגבירו יכולת ריכוז וזיכרון, יתמכו בבלוטת האדרנל בהתמודדות שלה עם מצבי עקה, על ידי חיזוק מנגנונים הורמונליים באופן מורכב ומופתי. אפשר לקרוא ספציפית על אדפטוגניים במאמר כאן

יש הרבה אדפטוגניים. חלקם קרירים ואווריריים(כמו סנטלה ובקופה) או נייטראלים באיכותם (כמו פטריית ריישי, ושורש קודונופסיס), חלקם חמימים (כמו ג'ינסנג סיבירי ורודיולה) ואפילו חמים (כמו ג'ינסנג קוריאני). ויש את המאוזנת והשלמה ביותר מבחינתי- מלכת האדפטוגניים שגדלה בר בארץ, הלוא היא וויתניה משכרת (Withania somnifera) או בשמה ההודי אשוואגנדה.

השימוש שלה במניעת מגרנות אינו מן המעלות המוכרות שלה… גם מכיוון שיש לה הרבה מאוד מעלות, וגם מכיוון שהיא חלק גולמי מאוד בטיפול המניעתי במגרנה. היא "האדמה" לטיפול. התשתית. היא החיזוק ארוך הטווח שמבוסס על הבנת המיגרנה כקושי להסתגל לשינויים. היא כמובן מזמינה את האדם הסובל ממיגרנות לחקור את אותה חולשה בתוכו. יש לזה שאלות רבות, וכאן נפתח לו מסע שעובר יחד עם נטילת הצמחים והתאמות התזונה, להבין את המקום של המיגרנה בחייו, של אותה חולשה לשינויים, של אותה אש עולה ובוערת בראש.

המסע הזה יכול להיות מרתק, יכול להיות מציף, יכול להיות מבלבל. אבל הוא הלב של הטיפול. וככה, יחד עם תבונת הצמחים, מתגייסת גם תבונת האדם. ומה שהיה פעם מטרד, מגבלה, כאב מתסכל ומוריד- הופך להיות השער לריפוי העצמי. כי כמו שאומרים בספרי הגופנפש- "הגוף יצר את המחלה, הגוף יכול לרפא אותה".

לכן, אני לא שם לכם כאן קישורים למוצרים בהקשר של מיגרנות. יש לי. אני מכין אם ממש מבקשים ממני, אבל בחום ובאהבה מזמין את כל מי שסובל מהדבר הזה כבר יותר מידי שנים, לאהוב את עצמו ולטפל בבעיה מהשורש, מהבסיס, לטווח הארוך ואחת ולתמיד. וזה כמובן קורה בקליניקה.