אסטמה היא למעשה היצרות של דרכי הנשימה- בסימפונות שנגרמת על ידי 2 סיבות עיקריות- כיווץ של השרירים החלקים/הטבעתיים של הסימפונות, וחסימה בעקבות הצטברות ליחה בכמויות עצומות. שניהם- עווית/ליחה הם תוצר של תהליך דלקתי. אז אסטמה היא דלקת. דלקת שנגרמת בעקבות תגובה חיסונית לא פרופורציונלית לאלרגן מסוים. וזה לא משנה אם זה קרדית אבק הבית, כותלית יהודה, פריחת הזית או הברוש- הם כולם רק סיפור.

אפשר להבין את המורכבות וגם המופלאות של הצמחים רק מעצם ההבנה שהצמח הכי נפוץ בגרימת האלרגיות בארץ – כותלית יהודה (Parieatria judaica) הוא בעצם גם אחד הצמחים היעילים בטיפול באלרגיות- בהרגעת התגובה האלרגית והעוררות בריריות, בהפחתת הנזלת והליחה וטיפול במצבים, גם הקשים, של קדחת השחת ועד אסטמה.

הסיפור האמיתי הוא שמערכת החיסון נמצאת במצב חולשה. נכון, החוויה היא פעילות יתר, אבל הרקע הוא חולשה חיסונית. זהו אפקט הפינצ'ר, כמו שאני קורא לו. פינצ'ר, כלב קטן ומפוחד, ובגלל חולשתו- הוא נובח כמו מטורף. מערכת החיסון נמצאת במצב חולשה ודריכות, ואפילו פחד, ולכן תוקפת גורמים שאינם מהווים איום באמת, ומגיבה אליו בהגזמה רבה שמסכנת את בעליה. אפשר לומר שמערכת החיסון חרדתית ויצרה לעצמה אויב דמיוני. הראייה המערבית לעניין, שעוסקת יותר במענה לתוצר הנגלה, ופחות בגורמים השורשיים שיצרו אותו, תיתן סטירואיאידים שהם מדכאי חיסון ונוגדי דלקת (מילה מכובסת למדכאי חיסון), ולכן יעצרו את התהליך הדלקתי על פני השטח. לפעמים זה הפיתרון הנדרש כדי שאדם יוכל לחיות חיים תקינים. זה מענה מיידי, אקוטי ומושכל במקרים מסויימים. אך כמובן שאינו פותר את הבעיה, אלא רק את הסימפטומים לאותו זמן נטילה.

העבודה הראשונה עם צמחים תהיה מחזקי חיסון. יהיו אלה צמחים חמימים ו"אדמתיים". שורשים ופטריות כמו שורש אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), שורש ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra), פטריית מייטאקי (Grifola frondosa) ועוד. צמחים ופטריות אלה מחזקים את העבודה החיסונית, מאזנים פעילות לא פרופורציונלית, ונמצאו גם מחקרית יעילים בהקשר, הן של העלאת ספירה לבנה (תאי מערכת החיסון), והן הלכה למעשה במניעת אסטמה והפחתת אלרגיות. פטריית ריישי בתוך פורמולה ייעודית לאסטמה, נחקרה במחקר גדול שנעשה בבית חולים בארה"ב ונמצאה יעילה באותה מידה כמו סטרואידים סינטטים לטיפול באסטמה .

עכשיו נחזור לאלמנט הסיני-אנרגטי ומקבילותיו הפיזולוגיות-מערביות. האסטמה היא כיווץ, תקיעות, חסימה, עווית. מה שקוראים בסינית- סטגנציה של צ'י. העווית הזו היא הלכה למעשה כיווץ שריר, וכמו שאנחנו יודעים- שרירים מתכווצים במתח. כדי להרפות שריר יש להיעזר בצמחים מניעי צ'י הריאה או נוגדי-עווית למערכת הנשימה. אלה כוללים מגוון צמחים, לרוב מרים, שיכולים לסייע לצורך זה. זה לא צמחים שיחליפו משאף (ונטולין ונגזרותיו), אלא יהוו טיפול מנע. הם יכללו גם צמחים ארומטיים שיסייעו לכייח את הליחה העודפת, ולפתוח באמצעות כך את הסימפונות.

צמחים חשובים לעניין כוללים קורנית מקורקפת (Corydothymus vulgaris) צמח בר מקומי, או בת דודה האירופאית בת קורנית (טימין) מצויה (Thymus vulgaris), וגם צמחים כמו מרוביון מצוי (Marrubium vulgare) הצומח בר בישראל, ומשמש כנוגד עווית יעיל מאוד וכמסלק אש ולחות חמה מהריאות (אש= דלקת, לחות חמה= ליחה צמיגה וצהובה). וגם צמחים מרגיעים וארומטיים כמו מליסה (Melissa officinalis) ולוונדר (Lavendula officinalis/angustifolia) ישתלבו בעבודה גם במרגיעים ומרפים, וגם באופי נוגדל הדלקת והמכייח שלהם.

עבודה משמעותית נוספת היא כמובן נוגדי האלרגיה. אלה כוללים צמחים שלהם עבודה ישירה על התגובה האלרגיות. היא כוללת צמחים כמו סרפד (Urtica puillulefera) הגדל בשפע בכל פינה בארץ, וגם צמחים לקנייה כמו ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) שהוזכר קודם גם כמאזן חיסון,  ויוזכר שוב גם בהמשך. גם צמח סיני בשם שורש סקוטלריה (Scutellaria chinensis) פועל כנוגד אלרגיה מצויין, ובעצם גם דואג לסלק את האש והדלקת, ולהניע את הצ'י התקוע.

נוגד אלרגיה מצויין וזמין לכולם הוא הקצח התרבותי (Nigella sativa)  גם בצורתו הזמינה של שמן בכבישה קרה. עבדותו משלבת כיוח וסילוק ליחה לצד איזון של מערכת החיסון.

בסופו של דבר, יש את הצמחים משקמי הרירית ומשקמי הריאות. שהם צמחים שמרפאים את הרקמה ה"בועטת" שיצאה מכלל איזון- הרקמה הרירית. זו שפועלת על 100 קמ"ש, מפרישה כמויות ליחה ומגירה נוזלים הסותמים את דרכי הנ שימה. היא עצמה נפגעה ומגיבה למערכת החיסון ששזורה בתוכה. היא עושה "מה שאמרו לה". אבל זהו, המלחמה הסתיימה. מחזירים את הצבאות לבסיסם, את האזרחים לביתם. אפשר לנשום, להירגע, לתת לאוויר להיכנס.

הצמחים שנפגוש כאן יהיו לחים יותר באופיים, הם אלמנט רירי או צמיגי. שוב ליקוריץ כמשקם ריריות גם, וגם בוצין מפורץ (Verbascum sinuatum) הגדל בר בשפע בישראל, ולחך אזמלני (Plantago lanceoleta) הגדל גם בחלקים נרחבים ברחבי הארץ.

ונחזור למהות, shall we?

בנאדם לא נושם= בנאדם לא נוכח. יש כאן זיגזוג, ריחוף, קושי להתגלם בגוף הזה, בחיים האלה, במלאות הזו. האדם האסמטי הוא עם צ'י חלש בריאות, וקולו לרוב חלוש. שהרי הנשיפה היא הדיבור, ואסטמה היא היצרות בעיקר בנשיפה. זוהי אי הסכמה להיות במלואו, להשמיע את קולו, לתפוס מקום, להביע את עצמו, להישמע. המשפט העומד מאחור הוא : "אין לי מקום בעולם".

הצמחים כאן נכנסים להילוך עומק. אלו הם צמחים שמחזקים נוכחות, מרחיבים את המיכל, מביאים עוצמה ואנרגיית חיים, ועובדים לצד העבודה של האדם עם חייו. זהו התהליך הטיפולי השלם, שרואה בסימפטומים הפיזי שער אל מה שחי בשורשים שלנו, שורשי התודעה, שורשי חוויית החיים. ובריפוי השלם מתכתב גם עם הגוף וביטוי הדבר בפיזי, כחלק מההזדמנות לפגוש את התוכן הסמוי שמבקש להתגלות, ולתפוס 2 ציפורים במכה אחת. למעשה זו ציפור אחת, ולא צריך לתפוס אותה, רק לעשות לה קן. הציפור הזו היא אנחנו, והיא מבקשת לעוף, גבוה, לנשום, עמוק, ולמצוא בית, בטוח, מקום, חיבור בין שמיים וארץ, נשימה שהיא חיבור בין הפיזי לרוח.

וכמה טוב לנשום. כמה טוב להירפא מחסימה על סימפונות החיים. כמה טוב למצוא מזור, בכוחות אמיצים של תודעה וגוף, צמחים ואנשים, מחשבה והתמדה, אמונה וקסם.

שננשום. אמן!

הפוסט אסטמה- המלחמה על הזכות הבסיסית לנשום הופיע לראשונה ב-healing forest.

לזו קוראים בשפות השונות- המושיעה (בלטינית- Salvia), או אישה זקנה חכמה (באנגלית Sage).

לזה קוראים בשפות השונות- זה שבו נמצא השד (פי ג'אן בערבית, או שד-אב לפי יהודי תימן), או זה המסלק רוח Ruta (Reu= לשחרר).

האישה הזקנה החכמה- היא המרווה כמובן. ברמות הפיזיולוגיות יש ביכולותיה לייבש (נזלת, ליחה, שלשול, עצירת דימום, ואפילו הזעת לילה וחלב אם), יש גם יכולות מדהימות לחטא (גרון, עיכול, פצעים פתוחים וכו'), וגם יכולות יעילות להניע (הפחתת עווית במערכת העיכול- במקרי כאבי בטן, והרבייה- במקרי כאבי וסת).

כמו שהיא מחטאת ומניעה ברמה הפיזית, כך ברמה האנרגטית-רוחנית מביאה לטיהור של מרחב ושל גופנפש-תודעה. בין אם בשתיה או בהקטרה (סמאדג'ינג). המרווה בעלת יכולת ליצור מרכז, הגנה וחיבור עמוק. מסירה מהתודעה את אותם מכשולים וחסמים אשר עוצרים אותנו מלהתקדם, ומונעים מאיתנו לצאת לשינוי.

והיא הנקבית מבין שני המכשפים האלה… וכך- רכה יותר וחומלת. מרווה את הנפש, מזינה את התודעה.

וזה שבו השד הוא הפיגם (Ruta). והוא בתרבויות ומסורות רבות ומגוונות משמש למה שקוראים סילוק שדים. על הצמח מדובר כמגן מפני עין הרע, ובקרב עדות תימן, מרוקו ועוד נהוג לשתול אותו בכניסה לבית, לשמש בטקס ההבדלה, על בגדי הכלה בחתונות, ואפילו בטקס ברית המילה.

המונח מגרש שדים בתקופתנו קיבל קונטצייה מעוררת ספקות ואי אמון, וגם לא מעט בוז ולגלוג. כי אנחנו לא מאמינים יותר ב"שדים". אך השדים אינם צריכים להיות מפלצות עם קרניים. השדים הם המחשכים שבנו- ההתמכרויות, ההרגלים הרעים, האמונות המקטינות, ענני הדכדוך האפרוריים, וגם נטיות אובססיות שהן לכשעצמן סוג של דיבוק לפעמים.

אפשר לראות גם כשדים את אותם אורגנזמיים טפיליים, אשר חדירתם לגוף שלנו הינה למעשה תוצאה של חולשה חיסונית, או כמו שנתאר זאת יותר אנרגטית- חולשה של ה"קליפה המגינה" שלנו. כמו שתפוח מתחיל להתקלקל (להיאכל ע"י חיידקים ופטריות) אחרי שנופל מהשיש וקליפתו נפגמת.

ואכן, מבחינה פיזיולוגית הפיגם הוא נוגד זיהום, אנטי פרזיטי, מטפל בתולעי מעיים ועוד. שמן הפיגם יעיל מאוד לטיפול בדלקות אוזניים, חליטה עדינה של פיגם מטפלת בדלקות עיניים, ועוד…

מבחינה פיזיולוגית נוספת- הפיגם מניע דם. הוא מגביר את זרימת הדם גם בוורידים- ומטפל בשימוש פנימי וחיצוני בטחורים (שזה למעשה וריד שאיבד טונוס) ובדליות (שהן ורידים בולטים וכואבים). כמו-כן, גם מניע את דם הרחם, ומהווה אחד הצמחים הבולטים לטיפול באל-ווסת (אמנוריאה) על רקע תקיעות של דם. מהבחינה הזאת אפשר להבין גם את יכולותיו לסלק רוח…

על פי הרפואה הסינית- רוח פנימית חודרת בעקבות תקיעות של דם. ואפשר להבין- היכן שאין דם- אין חיים. היכן שאין חיים- יבואו חיים אחרים ויתיישבו במקום. תקיעות הדם מודגשת במקומות בהם מראש זרימת הדם מואטת, ולכן המפרקים הם אחד המקומות בו נתקעות "רוח-קור-לחות", מה שאנחנו קוראים דלקות מפרקים. וכך, פיגם במריחה חיצונית על מפרקים דלוקים הוא אחד מהמרפאים הטובים והיעילים לעניין.

מעבר לכך, תכונותיו המסלקות ניכרות גם בבחינה של הצמח עצמו לפי "תורת החותמות". תורת חותמות בצמחי המרפא היא אחת ממקורות הלימוד העתיקים והמדהימים ללימוד על צמחים. היא מספרת לנו מה סגולות הצמח על פי מראהו ואופן המחייה שלו בטבע. כך כותלית יהודה לדוגמה, הגדלה מתוך קירות וסלעים,- מפרקת  ביעילות אבנים בכליה ובדרכי השתן…

אז הנה אפשר לראות בעלה שלו הניראה כחמסה עדות ויזואלית לתכונותיו ולסגולותיו.

אפשר לחוש בריחו, אשר ניתן לתארו גם כ-"דוחה" את תכונותיו הדוחות (וגם דוחה יתושים ושאר חרקים מזיקים).

אפשר להבין מיכולותיו הפוטו-טוקסיות (מגביר מאוד קרינת שמש, עד כדי כוויות שמש בחשיפה רצופה)- את יכולתו של הפיגם להכניס אור למקומות החשוכים. בדיוק כמו שצמח אחר המטפל במחשכינו, והוכח כיעיל לטיפול בדיכאון, הוא גם פוטו-טוקסי. הרי זה ההיפריקום (פרע).

כן, הפיגם סך הכל מביא אור. אבל הוא הרבה פחות רך וחומל מהמרווה. הוא תקיף, אסרטיבי, והשימוש הפנימי בו לאורך זמן אינו מומלץ. בישראל הוא גם אסור לשיווק (בשונה מכל שאר המדינות, ככל הידוע לי). אחת הסיבות להיזהרות איתו היא הפוטו-טוקסיות שהוזכרה, אשר יכולה ממש לגרום לשריפה ולכוויות באיזורים שנמרחו בפיגם ונחשפו לשמש; ובכל הגוף, כאשר ניטל בלקיחה פנימית (עד 48 שעות מהנטילה). גם אני, כשאני מלקט אותו- אני לובש חולצה ארוכה וכובע, כי עצם החיכוך האקראי בו בזמן הליקוט בשמש כבר יצר אצלי כוויות בעבר.

לנוחותכם סידרתי לכם כאן את תכונותיו הפיזיולוגיות, שנשזרו כאן לאורך המאמר:

• מגביר קרינת שמש (פוטו-טוקסי) ומחייב היזהרות בשימוש והגנה במקרי חשיפה לשמש
• מניע דם לטיפול באלווסת
• מטפל חיצונית ופנימית בטחורים ובדליות
• שמן הפיגם מטפל בדלקות אוזניים
• שמן הפיגם מטפל חיצונית בדלקות מפרקים
• נוגד פטרת ונוגד טפילי מעיים ותולעי מעיים (בשימוש פנימי)
• חליטה עדינה (גבעול בכוס) מטפלת כטיפות עיניים בדלקות
• בשימוש על העור- משמש כדוחה יתושים
• מסלק רוח רעה, מרה שחורה, רוח פנימית, שדים או… איך שתרצו לקרוא לזה

ואולי אפשר לקחת את הלימוד הזה הלאה. להבין שהצמחים נמצאים במסורות רבות אלפי שנים. מסורות שתרבותן וראייתן את העולם התבססו על עולם הרוח, על חיבור מיסטי, על אמונה במה שמעבר לחומר. ואלה כל התרבויות בעולם עד המאה ה-20 במערב, פחות או יותר. והתרבויות האלה ידעו את הצמחים, והבינו אותם גם דרך הראייה הרוחנית שלהן. ואז הידע עבר אלינו. והשימושים המהממים שלהם שירתו גם אותנו. אך מכיוון שהתרבות שלנו מאוד שכלתנית ודוגלת בראייה מדעית- ניסינו לנפות מתוך הידע את מה שמסתדר לנו עם החומר, עם הפיזיולוגיה, עם המחקר. אבל פספסנו את מרבית התמונה…

אני אישית מתייחס לצמחים כאל ישויות. לא איזה גבעול עם עלים ובו חומרים פעילים. ישות שמתגלמת בחומר. כמו שגם אנחנו ישות המתגלמת בחומר.  וכמונו, גם ישויות הצמחים, כמו מרווה ופיגם הם רב-רבדיים, ועבודתן נעשית בכמה רבדים בו זמנית- פיזית, אנרגטית, רגשית, ורוחנית.

וכשאני מגיע לצלע ההר בו שזורים יחד שתי ישויות עוצמה שכאלה- אני מבין וגם מרגיש, שהמקום עצמו עוצמתי ובעל רפואה משל עצמו. ושם אני רוצה גם ללקט את הצמחים שלי….

הפוסט המכשף והמכשפה הופיע לראשונה ב-healing forest.

מבקש רק להיזכר, שמי ששמרה עלינו כל חיינו מכל מרעין בישין, זו היא- מערכת החיסון.

ואם יש לנו אמון ב- Immune, אז יהיה זה רק הוגן והגיוני, שבימים בהם אנחנו חווים פחד ואיום- ניתן לה את מה שהיא מבקשת.

1. שמש– וזה לא רק ויטמין D. יש כל כך הרבה מחקרים שמראים את הקשר. ואולי לא באמת צריך את המחקרים? בלי קשר לוירוס הנוכחי- תחשבו על כל החולים הסגורים בבתי החולים… כמה אור ללב תכניס מעט שמש בוקר חמימה על פניהם האפורות.
   כן, באסה. יש הסגר… אבל יש שמש בחלון. יש במרפסת או בחצר, יש בספסל ברחוב. אפשר לעשות הליכות בשמש.
   ובהתייחס לויטמין D (שכאמור הוא רק חלק מהעניין)- יש לזכור שהוא סוג של כולסטרול (שמיוצר על העור), כלומר מולקולה שומנית; ולכן מומס בסבון. על-כן,מומלץ להימנע מסיבון באיזורים שחשפתם לשמש- בעיקר פנים, גב, חזה. אפשר לסבן מפשעות, בית שחי, איזורים אינטימיים וכפות רגליים ולדלג על הגב והחזה, לפחות חלק מהימים, כי עוד לא יולי. עוד על ויטמין D כאן…
   
   
2. לזוז!!! כמו התרומה של השמש, גם תרומתה של פעילות גופנית מגובה מחקרית מכאן ועד סין. וכמו עם השמש, זה גם מאותה סיבה. לזוז זה אש חיים!!! בלי זה ננבול כמו פרח באגרטל שכוח. ובלי אש חיים, מערכת החיסון דועכת… כמונו. מערכת החיסון ניזונה מאש חיים. היא דינמית, טרנספורמטיבית, אקטיבית, מתרבה מהר, נעה בזריזות, ופועלת טוב יותר בחום.
   אני לא מדבר כאן על תוכנית כושר ודפקים במאמץ.  שוב, לא קל… סגרו את חדרי הכושר, הגבילו ל- 100 מ' מהבית, אסור ביחד… אבל חייבים לזוז! אפשר לחבר את סעיף 1 ו-2- הליכה בשמש. ויש מלא תרגולי יוטיוב וזום מיוגה דרך שיעורי כושר ועד אירובי.
   ועל זה שרו הנטשות: "ואם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה".

   

3. חום– כבר נאמר על שצמחים מחממים כמו קינמון, פלפל צי'לי וג'ינג'ר מגבירים את העמידות מול וירוסי השפעת. אין זה מפתיע כלל. גם בהתייחס למה שציינתי לגבי החיסון ואלמנט האש. וגם בראייה סינית- צמחים מחממים כמו אלה שהוזכרו הם מייזעים ונחשבים כ"מסלקים את החיצון". הריאות ברפואה הסינית יחד עם העור מהווים ביטוי לאלמנט המתכת בגוף. הייזוע משחרר את אותם פתוגנים הפוגעים במערכת הנשימה. נשמע לא הגיוני לראש מערבי… אבל זה עובד למיליארד סינים, ולמאות מיליוני מערבים שמטופלים בראייה סינית. עוד על התפקיד של חום בריפוי מחלות חורף…
4. חיזוק אנרגיית החיים Upright Qi– אפשר לדבר כאן על חיזוק אלמנט האדמה, אך אולי לא לכולם יהיה ברור. אז אומר שהעיכול דורש אנרגיה רבה. ככל שיתבע אנרגיה רבה יותר, יבוא על חשבון דברים אחרים (וזה ממש לא עניין של קלוריות, לא להתבלבל).
   הכי חשוב זה לאכול מזון מבושל. בעיקר בערב. כשהמזון מבושל זה חוסך "אש עיכול" (חומצות, אנזימים, מיצי העיכול)= אנרגיה יקרה. אז סלט ירוק זה אחלה… אבל בצהריים (וגם לא לכולם). ובכל מקרה, שהארוחות יכילו כמות שורשים מכובדת.
   שורשים מומלצים בבישול/אפייה: שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, בטטה, גזר, לפת, בצל, שום, סלק + דלעת (שאינה שורש)
   אם רוצים בסלט: גזר, צנונית, קולורבי, בצל, שום, שומר (גם לא ממש שורש). ואפשר גם לגרר שורש פטרוזיליה.
   בנוסף יש להימנע משתיית מים תוך כדי האוכל (שמוהלת את מיצי העיכול, ובעצם "מכבה את האש"). ולהימנע משתייה קרה ומזונות היישר מהמקרר. אפשר לקרוא עוד כאן על תזונה לחיזוק אנרגיה
   
5.  עצים- כבר יש מלא מחקרים בנושא שנוכחות עצים בחיי אדם מעלה את שיעור תאי מערכת החיסון, במיוחד את ה- Natural killers- אותו חלק חיסוני שקוטל וירוסים ותאים סרטניים באופן מולד ולא נרכש. כלומר עוד לפני שמערכת החיסון מספיקה לפתח את הנוגדנים ואת תאי ה T-killers הייעודים לפולש. ביפן המודרנית "מקלחת יער" נחשבת טיפול רפואי קונבנציונאלי. ברפואה סינית העץ הוא האלמנט של הצמיחה והשגשוג, התנועה ההרמונית, והכבד בהקשרו הפיזיולוגי והאנרגטי כאחד.
   חברים, נצא רגע מהראש המדעי, וגם מהסיני שלא מדבר לכולם. כי עץ, זה ברור כשמש- הוא התגלמות של אור השמש על פני האדמה. יצור של אור. ומכיוון שבכל מקום בו חי האדם היו מים, ובכל מקום בו היו מים היו עצים- האדם תמיד חי בקרבתם, והם היו לו בני ברית: סימביונטיים מבחינה אקולוגית, פיזיולוגית ורגשית. כל אחד יכול להרגיש את הלבלוב בלב שהוא יושב תחת עץ מלבלב, גם אם זה בלב תל אביב. וביער- על אחת כמה וכמה (לא סתם האתר שלי הוא Healing Forest, ולא Healing Herbs).
   אז לצאת אל העצים. בתוך טווח התנועה המתאפשר לכם. כמעט בטוח שתמצאו עץ גם בעיר. אם יש לכם פרטיות, תוכלו גם לשהות בו זמו ממושך, לנוח בצילו, לחבק אותו, לדבר אליו. אין כאן בושה. די, גמרנו עם זה. מחבקי עצים זו לא כינוי גנאי. זה אות להקשבה פנימית נטולת ציניות! ומי שרוצה לקרוא עוד – יש לי עוד הרבה מה לתרום בנושא במאמר….
   
   
6. ויטמין C בראייה רחבה- שלא ייצא שלא אמרתי… למרות שכבר כולם יודעים, וזה די מצ'עמם לחזור על זה. תותים, קיווי, גמבה, עלים ירוקים (בעיקר עלי ליקוט), ברוקולי, כרובית, כרוב, תפוחי אדמה, פירות הדר וכו'….
   ואפשר לעשות את חליטת מחטי האורן שהפכה ללהיט בקרב לקטים. אותה חליטה שאיתה הצילו האינדיאניים את המתיישבים החדשים מוכי הצפדינה (מחלת חוסר בויטמין C) שעגנו לחופי אמריקה במאה ה -16-17.
   אפשר לעשות גם חליטת קצרות של פקעות ורדים (בכל חנות טבע, בגרושים), שהם הצמח בעל ריכוז הויטמין C השני בגובהו מכל הצמחים למאכל ולמרפא.
   אבל רגע…. גם אבץ מחזק חיסון ידוע. גם סלניום, גם ויטמין E, וגם ויטמין A כמובן, שנחקר ספיצפית לעניין וירוסי השפעת ובפרט במשבר הנוכחי (יש לו יכולת גם לחזק את מערכת החיסון, וגם לשקם רקמה רירית, שהיא הנפגעת העיקרית בדרכי הנשימה כשהמצב מידרדר לכדי דלקות ריאה וקשיי נשימה).
   אז לא ממליץ כאן לבלוע כל היום קפסולות, חברים. בססו תזונה על ירקות ופירות רבים בגיוון צבעים ומשפחות – כמות הויטמין C, E,A וגם המינרלים יספקו את מרבית צורכיכם.
7. פטריות כוח יפניות: חיכיתי עם זה לסוף. כי:
   למה צריך ל"התאמץ" ולצאת לשמש או להליכה, לחבק עץ וכל השטויות האלה? עזוב אותך, אל תהיה כזה רוחניק…. יש צמחי מרפא, יש בהם חומרים פעילים. אני יכול להבין את זה פיזולוגית, זה מסתדר לי עם הראייה המדעית השלטת שרואה בחומרים פעילים אלוהים חדש… יאללה, קניתי!
   אז אם הגעתם עד כאן, זכיתם גם לקרוא על פטריית שיטאקי (Lentinoa edodes) שמחזקת את מערכת החיסון, מעלה ספירת דם לבנה, נחקרה מעבדתית וקלינית באינסוף מחקרים, ומשמשת ברפואה הסינית אלפי שנים לחיזוק "הצ'י המגן", שזה פחות או יותר מה שאנחנו מכנים מערכת החיסון.
   אפשר לקנות אותה בכל סופר. ולמרות זאת, היא צמח מרפא נעלה, ואפילו לומר "סופר-פוד" יהיה עלבון בשבילה. אני מכין סירופ חיזוקיתא פי2 , מוצר שאני מייצר כבר 10 שנים לחיזוק מערכת החיסון בהצלחה קלינית מסחררת, עם פטרייה דומה לה מאוד ושמה מייטאקי (Grifola frondosa). שתיהן טובות באותה מידה (המייטאקי פחות למאכל). מי שרוצה מרקחה מוכנה- מוזמן לרכוש. ומי שרוצה לעשות בעצמו- 5 פטריות שיטאקי ביום- זה לגמרי מספיק. וזה כל כך פשוט. יש להשרות במים חצי יום-יום. ואז לבשל. במרק, בחביתה, במוקפץ או הירקות בתנור. הכל טעים, הכל עובד.

   

8. שורשים מחזקי חיסון מניעתיים: יש שורשים שעבודתם הוכחה מעבר לכל ספק במאות ואלפי מחקרים. הרבה מהם זכו לבוסט תהילתי בימים אלו, כי נמצאו כיעילים גם לחיזוק ספציפי לשפעות, באופן המקטין סיכויי הידבקות ומפחית תסמיני מחלה, באם יש הדבקה. הכי מפורסם זה אסטרגלוס (Astaragalus membranaceus). ה- צמח לחיזוק חיסון. ואיתו הליקוריץ (Glycyrrhiza glabra)- בן משפחתו הנאמן. עבורי שני אלה היו תמיד שני השורשים בפורמולת סירופ המהוללת "חיזוקיתא פי2", שיחד עם הפטרייה מייטאקי ועם מעט ג'ינג'ר (Zingiber officinalis) שינו מן הקצה אל הקצה את משטר מחלות החורף של מאות משפחות אשר עשו בה שימוש קבוע בעונות המועדות למחלות. יש עוד הרבה שנחקרו בעיקר בהקשרם לקורנה בסין (כי שם אשכרה טיפלו באנשים עם צמחים כחלק מתוכנית בריאות ממלכתית)- ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), אטקרטילודיס (Atractylodes marocephela), וויתניה משכרת (Withania somnifera)  אשר גדלה בר בארץ, ועוד…

   

9. טיפול ממריץ חיסון- להבדיל ממחזקי החיסון, שהם מניעתיים, ומתאימים למצבים בהם אין מחלה, הרי שברגע שיש הדבקה הם פחות מתאימים. אז מתאימים אלה שנותנים BOOST למערכת החיסון, ומייצרים העלאה מהירה וחדה במספר תאי הדם הלבנים, בקצב הריבוי שלהם, בתנועה שלהם ובחדירותם דרך התאים. המלכה בנושא זה היא אכינצאה (Echinacea spp) האלמותית. הצמח הנחקר ביותר בעולם צמחי המרפא, שמגלגל חצי מיליארד דולר בארה"ב בלבד. האכינציאה "הנכונה" היא שורש במיצוי אלכוהולי. העלים והפרחים, שהם הזולים והנפוצים, יעילים הרבה פחות. קפסולות לא שוות הרבה גם. הטוב ביותר הוא מיצוי אלכוהולי איכותי של שורשים משלושה מיני אכינצאה (Echinacea purpurea/angustifoloa/palida), כמו שלמדו המתיישבים באמריקה ממוריהם האינדיאניים, אשר הכירו להם את האכינצאה. פורמולות לטיפול במצבי שפעת מכילות את האכנציאה וצמחים נוספים המטפלים גם בתסמיני השפעת כמו חום, שיעול, נזלת, ליחה, ריריות פגועות וכו'
   צמח זול יותר ומקומי יותר הוא הקצח (Nigella sativa). זרעיו והשחורים וגם השמן המופק מהם משמשים הרבליסטים רבים לטיפול במחלות חורף פעילות וגם למניעתן, בהיותו ממריץ חיסון מופלא לצד ייבוש נזלת וייצוב ריריות דרכי הנשימה. עוד על קצח…
   לטיפול בשיעול היבש האופייני- אפשר לעבוד עם צמחים מקומיים יעילים ביותר, ועל כך פירוט במאמר זה
   
10. אמון ורוגע- התחלתי הוליסטי ואסיים הוליסטי. תזונה וצמחים זה אחלה. אבל אם ניקח אסטרגלוס ושיטאקי, עם תוסף ויטמין C ותזונה מלאת שורשים, אך נבלה את היום צפונים בחדר חשוך, מחוברים לאינפוזייה של כותרות מהעיתון/האתר- נאבד יותר משנרוויח. קשה מאוד לא לפתוח Ynet, בעיקר אם לא עובדים ויש פתאום מלא זמן ויותר זמן מסך. זו התמודדות. יש כאלה שקל להם למנן את הכניסות, יש כאלה שפחות, ויש כאלה שלא מודעים לנזק. כל אחד יעשה כמיטב יכולתו, אך טוב לדעת. הכותרות בעיתון מוכרות פחד. עוד חולה, עוד נפטר, עוד מדינה מוכת מגיפה, עוד הגבלות של הממשלה, ועוד גרפים מדגישי חרדה.
    הפחד מייצר תגובת סטרס (מכירים- fight & flight) הסטרס מעלה קורטיזול. הקורטיזול מחליש את מערכת החיסון. בדיוק כמו שהסטירואידים (תרופות מבוססות קורטיזול) מדכאות את מערכת החיסון במחלות אלרגניות ובמחלות אוטו-אימוניות.
    לרובינו טוב לדעת מה קורה, וחשוב לנו להתעדכן. רק כדאי לשמור זאת במינון הנמוך ביותר הנחוץ. לשים לב להתמכרות שלנו לפחד שמייצר ריגוש ותחושת חיות ועוררות, אך מחליש אותנו לאורך זמן. ותסכימו איתי שהפחד מדבק יותר מהוירוס.

טוב, אז בואו נקרא לזה סיכום… בימים בהם יש כל כך הרבה פחד וחוסר ודאות, השיח נסוב סביב השאלה "ממה צריך לפחד?". זה אומר מהוירוס, זו אומרת מהכלכלה, אלה מהמצב הפוליטי, ואלו מהפגיעה בדמוקרטיה וחופש הפרט. כנראה שאין תשובה אחת נכונה, אבל אני מציע להתחזק פנימה. לבנות שלום בית, ליצור זמן אוהב עם הילדים, לאתר שפיות, למצוא אמון במצב, בגוף, בחיסון, באלוהות. הפחד הוא מעטה דקיק. מתחתיו שוכן עולם שלם שיכול למלא אותנו באמון, באהבה ובהודיה. שנתברך באלה. אמן!

הפוסט 10 תבונות לחיזוק חיסון בזווית אחרת- צמחי מרפא ומעבר להם הופיע לראשונה ב-healing forest.

מסכם כאן 10 שימושים של הסרפד. לא רק תיאורטיים, אלא בדוקים מהקליניקה, שלי ושל עמיתיי למקצוע:

1. מולטי ויטמין ומינרל– מכיל ברזל, אבץ, מגנזיום, צורן, סידן, ויטמין A, B,C,E,K ועוד ועוד… מתאים לכל מצב של חסר. אחד מהמצבים הידועים והמומלצים זה היריון. בנוסף, כחלק מיכולתו המופלאה להזין ברכיבים חיוניים (בהם גם הצורן הקיים בכמויות עצומות בצמח)- משמש הסרפד נאמנה גם כחלק מטיפול בנשירת שיער.
2. טיפול באנמיה– נגזר גם מהסעיף הראשון. הסרפד ידוע כמתאים למצבי אנמיה הנגרמים עקב חוסר בברזל, אך לא רק בגלל תכולת הברזל, היות ויש צמחים רבים עם תכולת ברזל גבוהה מהסרפד שלא מותווים לכך (כמו כוכבית, חוביזה ועוד…) אלא גם כי הוא מגביר את הספיגה של הברזל.
3. הגברת ייצור חלב אם- גם זה כחלק מהיכולת המזינה המופלאה של הסרפד. משפר הן את קצב ייצור החלב, והן את איכותו.
4. נוגד אלרגיה: פעילות משמעותית וניכרת. מפחית גם תגובות אלרגיות במערכת הנשימה (כמו קדחת השחת ונזלת כרונית) וגם בעור (כמו אטופיק דרמטיטיס). מכיר כאלה שעם בוא האביב זה הדבר הראשון שמציל אותם.
5. מגביר פינוי רעלים דרך השתן- המונח המקצועי נקרא "משתן מטבולי". הכוונה היא שהסרפד משפר את פינוי הפסולת והרעלים דרך הכליות. אחד השימושים הנגזרים מכך הוא טיפול במחלה דלקתית נפוצה בשם גאוט (שיגדון) בה יש הצטברות של חומצה אורית (אשר מפונה בשתן) במפרקים וכאב נוראי.

   

6. מתמיר (אלטרטיבי)- שתי הפעיליות הקודמות (נוגד אלרגיה ומשתן מטבולי) מבססות את הסרפד כאחד מהצמחים הטובים ביותר לניקוז רעלים מהעור במחלות עור כרוניות, עם דגש מיוחד על מחלות עור אלרגיות. המושג "מתמיר" מרמז על כך שהצמח מתמיר את המחלות הכרוניות, כלומר משנה אותן ועוזר בריפוי שלהן. כך מחלות עור אלרגיות כמו אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור), אורטיקריה, אקזמה ועוד מטופלות בהצלחה עם סרפד, וגם מחלות עור כרוניות אחרות כמו פסוריאזיס וסבוריאה.
7. מקדם דיטוקס- בתור צמח מתמיר (אלטרטיבי)- הסרפד מתאים מאוד כתוספת צמחית פעילה לתהליכי ניקוי רעלים (דיטוקס). הסרפד יקבל את הניקוז דרך הכליות, וצמחים נוספים יתפסו את תפקיד ניקוז הכבד והמעיים, ניקוז הלימפה ועוד…
8. מפחית רמות סוכר- המחקרים מראים שהוא מגביר את הפרשת האינסולין מהלבלב, אך לא ברור לגמרי המנגנון. אולי זה הודות לריכוז הכרום הגבוה בצמח.
9. עוצר דימומים פנימיים- במצבים של דימום לא תקין, כמו וסתות שופעות, דימומים בין הוסתות, דימומים מהאף ועוד, משמש הסרפד נאמנה. יחד עם היותו נוגד אנמיה מהווה פיתרון מושלים גם לטיפול בדימום העודף, וגם החוסר הברזל והדם שנגרמים מכך.
10. מחזק את דרכי השתן– מה שקרוי במינוח המקצועי- "טוניק לכליות". וזאת, בנוסף להיותו מנקז דרך הכליות. בתור טוניק לכליות משמש לטיפול ולמניעה של אבנים בכליות, לדליפות שתן, למניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ועוד…

ניתן לקטוף את הצמח השלם בעונה (חודשי החורף) ולייבש, או להכין שייק מרוכז, לסנן ולסחוט דרך חיתול בד ולשמר עם אלכוהול (25% ריכוז סופי), ואפילו להקפיא כקוביות קרח. קוביית קרח אחת או שתיים ליום זה כבר מינון מעשי. ואם נצרבתם… הסתכלו סביב- ליד כל סרפד כמעט צומחת הכוכבית המצויה- שהיא צמח המנטרל את השפעתו הצורבת של הסרפד.

הפוסט 10 שימושים יעילים של סרפד כצמח מרפא הופיע לראשונה ב-healing forest.

אפשר להמשיך ולספר על יכולתו להגן על הכבד, לפעול כנוגד דלקת וכמאזן פעילות יתר של מערכת החיסון, על כוחו בהורדת לחץ דם ועוד… אבל כדי לדבוק בנושא ה"חם"- הטיפול במחלות חורף ביותר יש להתמקד בתכונתו לאזן חיסון. ככזה הוא יפעל להפחתת התגובה החיסונית העודפת במקרים של דלקות כרוניות, תגובה אלרגית ומחלות אוטו-אימוניות. אך במקביל יפעל להגברת התגובה החיסונית לפעילות אנטי-מיקרוביאלית (וכאמור גם אנטי סרטנית) ולחיסול מחלות זיהומיות. איך זה אפשרי? תשאלו את בורא עולם. אני רק מעביר את הידע…

שילוב התכונה מאזנת החיסון יחד עם היות צמח מחמם וארומטי הופך את הצמח לצמח שפועל גם על שורש הבעיה וגם על הסימפטומים- כיוח וייבוש נזלת ליחה. כך הצמח מוצא את דרכו לפורמולות מקצועיות רבות הן לטיפול בשפעות קרות ומנוזלות וגם למניעתן, והן לטיפול באסטמה, נזלת כרונית, קדחת השחת ואף אטופיק דרמטיטיס.

החדשות הטובות הן שהשימוש הביתי של הצמח אינו מצריך הכנת חליטות, ושתייתן עד תום תוך תקווה לצליח ולהתמיד בכך 3 פעמים ביום כל החורף.

למזלנו, יש שמן קצח בעולם. גם בארץ כמובן. לפחות בחנויות הטבע…  והוא בעל תכונות המרפא הנפלאות שהוזכרו. טעמו חזק, ולכן מומלץ לשלבו עם שמן זית בתיבול סלטים, או להכנת שמן זית וזעתר שבחריפותו של הזעתר ימסך ויטשטש את חריפותו של הקצח. כפית ליום כבר תיתן מנה יעילה ומחזקת חיסון למבוגר. לילד אפשר גם פחות מזה.

ואם כבר מדברים על קצח ונדמה לי שהזכרתי אטופיק דרמטיטיס. אז אוסיף גם ששימושו החיצוני על נגעי האטופיק יעיל בהקלת הגרד ובהפחתת התגובה האלרגית המקומית. ממש יעיל.

בריאות לכולנו!

הפוסט לטפל במחלות חורף עם צמח מרפא ביתי ורב-עוצמה הופיע לראשונה ב-healing forest.

פורמולות חורף לנזלות כמו זו שבהחלט מתאימות לילדים, עשויות פחות להתאים לתינוקות, בשל העדינות הבלתי נתפסת של אלה שרק השנה הגיחו לעולם. עם זאת, צמחים עדינים במיוחד אשר מוצו במים בלבד (ללא אלכוהול הנהוג בתמציות המקצועיות) יכולים להתאים ואף ליצור הבדל של ממש במופע הנזלת. מה שנשאר זה רק להבין מי הם הצמחים, איך למצות, ואיך לשמר אותם ללא אלכוהול.

אז כך נעשה:

1. נבחר את הצמח הכי עדין ואחד היעילים ביותר לנזלות- פרחיו של הסמבוק השחור (להשיג בכל חנות טבע).
2. נשים 2 כפות בכוס ונשפות מים רותחים (לא תמי 4).
3. נכסה את הכוס לכ- 30 דקות
4. נסנן, ונסחט את ה"עיסה" על גבי המסננת
5. נמזוג את החליטה המסוננת לתבניות קרח. נכסה ונכניס לפריזר
6. בשעת הצורך- נוציא קוביית קרח סמבוקית, נפשיר
7. נמזוג את הנוזל המופשר לתוך בקבוקון כלשהי עם פיפטה, או טפי, או מזלף (להשיג בכל בית מרקחת)
8. ניתן חצי פיפטה (עד 3 חודשים) עד פיפטה לתינוק (עד חצי שנה) לתוך הפה, תוך שמירת על ראשו שלא ייטה לצדדים
9. נבצע מולו תנועות מציצה קולניות אותן יחקה וכך יבלע את התמצית. לחלופין ניתן לתת מוצץ מיד עם קבלת הנוזל
10. נחזור על הפעולה 3 פעמים ביום

יש לזכור לשטוף את הפיפטה לפני החזרתה לבקבוק, היות ונגעה ברוק התינוק. יש להפשיר קוביית קרח חדשה מידי יומיים-שלושה, ולהרתיח את הבקבוק בין קובייה ישנה לחדשה.

בריאות בכל גיל.

הפוסט טיפול בנזלת בתינוקות בשימוש ביתי ויעיל הופיע לראשונה ב-healing forest.

מדובר כמובן בשיבולת השועל…

וכמו בצמחים הפשוטים ביותר: סרפד, חלמית (חובזה), מרור, מרקולית, כוכבית, ריג'לה ואחרים, גם כאן נגלה שמדובר בנסיך מהודר שהתעטף בבגדי פשוטי העם. כי לשיבולת השועל יש מעמד רם ברפואה האיירוודית (ההודית המסורתית), ובעקבותיה גם ברפואת הצמחים המערבית המודרנית, כאחד הצמחים המובילים לשיקום ולהזנה של מערכת העצבים, או במילים אחרות: לאיזון מנטלי במצבי עוררות עצבית, דיכאון, סטרס מוגבר, תשישות ועייפות כרונית.

עם זאת, בדיכאון, חרדה וסטרס מוגבר יש, בוא נגיד, צמחים מוצלחים משיבולת שועל: צמחים אדפטוגנים, וצמחים בעלי פעילות נוגדת דיכאון וחרדה מובהקת יותר. יש לצמח גם פעילויות רפואיות אחרות בהקשרים אחרים, כמו מניעת עצירות, הפחתת כולסטרול והגברת ייצור חלב אם במיניקות, אבל מה שבאמת ייחודי בשיבולת שועל, ולכך אין לו הרבה מתחרים, זה יכולתו של הצמח לתמוך בתהליכי גמילה, כחלק מיכולתו לשקם ולהזין את מערכת העצבים, ובהקשר זה- מוכר ביותר שימושו של הצמח בגמילה מעישון.

מדובר בשימוש מסורתי עתיק מהרפואה ההודית שאומץ בחדווה גם ברפואת הצמחים המודרנית. זה יכול היה להישאר בגדר קוריוז מעניין, אך אצלי זה מגובה בניסיון מהקליניקה. ואת הפוסט הזה אני כותב לאחר מספר התנסויות מוצלחים בהפסקת עישון בסטטיסטיקה די מושלמת.

אוקיי. נשמע כמו אגדה מעולם הדימיון! אז בואו נוריד את זה לאדמה. זה עבד ככה:

1. משתמשים בפרחים טריים של הצמח בזמן מאוד ספציפי: בדיוק עכשיו באביב- השלב בו הפרי מבשיל ותופח מעט וכאשר לוחצים על בסיסו- מתפקעת לה טיפת "חלב" לבנה וסמיכה (וגם מתוקה). בשלב זה ניתן לייבש את הצמח ולחלוט בחליטה רפואית. עם זאת, הניסיון שלי עם מטופלים מתבסס על מיצוי באלכוהול (טינקטורה) של הפירות בטריותם, ודעתי, כמו דעת רבים אחרים בתחום, היא שלהשגת האפקט המדובר- יש לעשות שימוש בצמח טרי.

2. ערובה ראשונה להצלחה הייתה רצונו של אדם להפסיק לעשן. לא מתוך איזו תקווה תלותית שהצמח "יציל" אותו, או יעשה לו את העבודה. במילים אחרות: קודם בא הרצון, ואז התגייס הצמח.

3. זה לא בהכרח קל! למעשה זה עדיין בהכרח קשה! וזה מפתיע, כי המטופלים פעמים רבות מצפים שהפסקת העישון תהייה קלה או לפחות נסבלת בגלל הצמח… אז לא- זה עדיין אתגר ותעצומות הנפש נדרשות. אבל רגע…! אם זה עדיין כל כך קשה, מה ההבדל בעצם בין "עם הצמח" ל "בלי הצמח". לא יודע… אולי ההבדל הוא ש"בלי צמח"- קשה ונשברים, ו"עם צמח" -קשה ומתגברים.

4. בנוסף לשיבולת השועל נטלו המטופלים צמחים נוספים בהתאמה אישית, שתמכו באלמנטים נוספים רלוונטים בהספקת העישון: הוצאת כיח מהריאות, תמיכה והזנה לריאות המשתקמות, תמיכה בכבד (שהרי מתחיל פה סוג של ניקוי מערכות סמוי), הרגעה (לעצבים שעולים בגמילה), תמיכה למערכת העיכול (כשבאה העצירות) וכו'… יחד היה מנגנון שלם תומך לתהליך.

5. חיזוק נוסף התקבל מעצם העובדה שתהליך הפסקת העישון נעשה בליווי, בתמיכה ובפיקוח.

בשיבולת שועל אין כל חשש בהקשר של בטיחות בשימוש. מדובר בצמח בטוח, נטול כל רעילות או תופעות לוואי, שמינון יתר הוא מושג ערטילאי עבורו. בואו נגיד שהוא בטוח כמו בערך לאכול אורז… עם זאת, להבנתי ומניסיוני שימוש בצמח להפסקת עישון- רצוי שייעשה תחת תמיכה מקצועית. שאם כבר מחליטים להפסיק לעשן- רצוי למקסם את סיכויי ההצלחה, ולהשתמש ביכולתם של הצמחים לעזור בצורה נבונה.

ואם חשקה נפשכם להכיר את אותם נסיכים מהודרים המחופשים לפשוטי עם ומשמשים כצמחי מרפא רבי מעלה- כדאי לכם כנראה לבוא לאחד מהסיורים המתקיימים בעונה, הפעם סיור אביב – 5.4.16 בטבעון. או ללמוד באופן מעמיק יותר בקורס לקטי רפואה

הפוסט עישון וצמחים (שלא מעשנים) הופיע לראשונה ב-healing forest.

הכבד אחראי לפירוק האלרגן, שבראייה הוליסטית נחשבים כרעלן לכל דבר (חומר שגורם לפעילות בלתי רצויה בגוף). כשהכבד מותש, אותה רעילות, בתפיסה האנרגטית, "עולה" מעלה. אצל רבים זה בא בעיטושים, גרד בעיניים ובאזניים, גירוי בגרון, לעתים שיעול יבש ואצל אחרים בפריחות עוריות, גרד בעור ולעתים גם שלשולים. זו הסיבה שניקוי אביב עוזר מאוד בהרבה מקרים של אלרגיה.

אבל מה עושים כשזה כבר בא?

ראשית, מורידים אלרגנים במזון, בעיקר את מוצרי החלב, הבוטנים והטחינה, ומוותרים ככל האפשר על סוכר מעובד בתזונה. ואז באים לעזרתנו צמחים שכולם יכולים להשיג/ללקט/לקנות ולהכין חליטה רפואית:

1. עלי סרפד (Urtica pilulifera‏): הסרפד ידוע מאוד בהיותו מזין מאוד, מכיל כמויות עצומות של ויטמינים ומינרלים ומיטיב עם מערכות הגוף השונות. נוסף על תכונות אל אלה, יש לסרפד פעילות יעילה מאוד גם כנוגד אלרגיה, בין אם האלרגיה מופיע בעור ובין אם במערכת הנשימה. הסרפד נבדק במחקרים ופעילותו נוגדת האלרגיה הוכחה. את עלי הסרפד ניתן גם ללקט בחורף ולייבש כמויות שתספקנה למשך עונת האביב וגם אחריה. כמות נדרשת: כ- 6 כפות עלים קצוצים ביום.
2. כותלית יהודה (Parietaria judaica): צמח ממשפחת הסרפדים שאינו צורב. צומח בקרקעות מוצלות ועשירות בחנקן ובצמוד לקירות ומערות (ועל כן שמו- כותלית). מדובר בצמח האלרגן ביותר בארצנו- מקום ראשון במבחני האלרגיה. האלרגיה נגרמת כתוצאה מנשימה של אבקני הפרח שפעילים מרבית חודשי השנה. רבים מהאנשים חווים את האלרגיות של הצמח, אך לא מזהים אותו תחת אפם. וכדאי, מכיוון שבזכות נפלאות הבריאה- דווקא אותו צמח בחליטה מרגיע ביעילות מדהימה רבות מהאלרגיות העונתיות, בעיקר אלו שבמערכת הנשימה, בין אם נגרמו על ידיו ובין אם על ידי גורם אחר. חליטה רפואית,  כמות נדרשת: כ- 6 כפות עלים קצוצים ביום.
3. שמן קצח (Nigella sativa): יש מיני קצח בר נפוצים מאוד במישור החוף, אך אני מתייחס כאן לכמויות ועיבוד כזה שאפשרי רק בזן התרבותי. אותו קצח מהלחם, הקרוי גם כמון שחור, הוא אחד הצמחים המשמעותיים ביותר לאיזון של מערכת החיסון, כלומר הפחתת פעילות יתר (כמו אלרגיות, דלקת וכו') וחיזוק של מערכת החיסון מול מחוללי מחלה. זה צמח עם זיקה מאוד ברורה ומובהקת לריריות מערכת הנשימה. הוא יעזור הן בהפחתת התגובה האלרגית, והן בחימום וייבוש נזלות. ניתן להשתמש בשמן בכבישה קרה, ולמרוח על לחם יחד עם דברים נוספים שישתלבו בטעם, או פשוט בתוך שמן זית וזעתר, כך חריפותו (המתונה בכל מקרה) פחות מורגשת. מינון: כף ליום למבוגר, כפית לילד.
4. שורש ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra): גם כאן מדובר בצמח שגדל בר בארץ, אך שימושיו ברמה הפרקטית אפשריים בקניית שורש מיובש. מהשורש עושים מרתח (מבשלים כחצי שעה על אש בינונית) וטעמו מתוק וקל לשתייה (חוץ מלסולדים מטעמי אניס). יש לצמח פעילות מונעת אלרגיה- אך כאן מדובר יותר במניעה ובחיזוק. יעילותו בתוך התקף אלרגי תהיה פחותה. פעילותו נוגדת האלרגיה מבוססת בעיקר על ידי חיזוק בלוטת האדרנל, אשר מפרישה את אותם הורמונים סטירואידליים אשר מפחיתים את התגובה האלרגית. מינון: כ- 3 כפות ליום שורש גרוס. לא בלחץ דם גבוה. אפשר להגיד שזו הדרך הטבעית לקבל השפעה כמו סטירואידים, אך ללא תופעות הלוואי הקשות, וללא התשה של בלוטת האדרנל.

אפשר ורצוי לשלב מספר צמחים. ובמקרה של אלרגיות חוזרות, כדאי לשקול ייעוץ מקצועי היכול לסייע במניעת אותם ההתקפים לטווח הארוך.

הפוסט על אבקנים, על עיטושים ועל צמחים שימושיים הופיע לראשונה ב-healing forest.

אבל מה אני אגיד לכם…? אצלנו היה כזה מצב בהתחלה, וגם אצל מטופלים רבים שלי. והמקום הזה, של טיפול בצמחים במניעת מחלות חורף ובטיפול בהן, הוא אולי המשמעותי ביותר, מבחינת המיידיות שלו והממשיות שלו הניכרת לעין. בתי הייתה מסיימת כל הצטננות באינהילציה, ובתוך עונה אחת דואגת להדאיג אותנו במחלותיה כמה פעמים טובות. נתתי לזה שנה אחת בלבד, ובשנים שאחריה כבר שיניתי את כל המהלך עם צמחים מחזקי חיסון כחלק מפורמולה שנקראת חיזוקית. החורף הבא כבר כמעט ולא חלתה, וכשחלתה- זה היה על אש קטנה והסתיים במהרה. השינוי המשמעותי היה במניעה, כי טיפול הולם כבר קיבלה קודם, אך עצם המניעה חיזק כל כך את גופה כך שממש בקלות הצליחה לצאת מאפיזודות חולפות, עם, ולפעמים גם בלי, בלי טיפול נקודתי בזמן מחלה.

וכמו בבית, כך בקליניקה. עוד ועוד בשורות משמחות של שינויים משמחים וילדים בריאים.

אז מי הצמח העיקרי שאין חיזוקית שלא תזכה בו?

זהו אסטרגלוס Astragalus membranacus. שורש ממשפחת הפרפרניים, שמקובל כבר אלפי שנים ברפואה הסינית המסורתית כצמח מחזק חיסון (או הצ'י המגן Wei Qi כפי שייקרא ברפואה הסינית) למניעת מחלות זיהומיות. בסין הוא מקובל כחלק מהתפריט. מדובר בשורש לבן, מתקתק ונעים לחיך, והשימוש בו נעשה כשורש במרק כפי שאנחנו נעשה עם שורש פטרוזיליה או סלרי.

אפשר לקנות אותו בפרוסות, ואפשר לקנות באבקה. מינון יומי יעיל הוא כ 10 גרם למבוגר, 5 גרם לילד, 2 גרם לפעוט. מהפרוסות אפשר פשוט לעשות מרק משפחתי עם כ 100 גרם לסיר, ולאכול כל המשפחה (נניח 4-5 נפשות) במשך 3-4 ימים. ואז מרק נוסף חוזר חלילה. המומלץ ביותר למניעת מחלות חורף הוא מרק כתום, אך גם כל מרק ירקות יתאים. בכל מקרה, רצוי לשלב ירקות שורש בשתי האפשרויות. מחירו לא גבוה, ואפשר לקנות אותו בכמויות גדולות, וזה יוצא עוד יותר זול. המקור המומלץ לקנייה הוא בעל-עלים- ציפורי, שם אני קונה את חומרי הגלם לתמציות שאני מכין.

מהאבקה אפשר לעשות מתכונים מתוקים שילדים אוהבים, כמו לדוגמה כדורי תמרים עם אסטרגלוס (הקרויים "תמרגלוס" בפי מורי לשעבר ולתמיד, דר' יוסי שבח). לוקחים כ 100 גרם תמרים מגולענים עם 10 גרם אבקת אסטרגלוס. מוסיפים קוקוס, אגוזי מלך וטחינה לפי העדפות הטעם של הילדים. או פשוט להכין כדורי תמרים כבחירתכם ולהוסיף את אבקת האסטרגלוס. זה משתלב יופי, בעיקר כי התמר בפני עצמו הוא בעל יכולת מוכחת ובדוקה לחיזוק חיסוני יעיל.

אף על פי שאסטרגלוס הוא אחד המפורסמים לנושא, וגם אחד היעילים ביותר, יש עוד מבחר צמחים ופטריות, מזונות על ומזונות פשוטים וזמינים שהם סופר יעילים למטרה זו. כדאי להכיר, בעיקר את אלה שניתן שלב בקלות בתפריט של ילדים. וכמו שאני מזכיר בכל מאמר ופוסט בהקשר: חשוב גם להוריד את מוצרי החלב כדי לזכות בשינוי המיוחל. לפחות לחורף.

אם אתם מעוניינים לשמוע על צמחי מרפא ותזונה פונקציונלית-ייעודית למניעת מחלות חורף ולטיפול עצמאי בהן ביעילות בבית- אתם מזומנים לבדוק מתי ההרצאה הקרובה של " הכן ילדך (ועצמך) לחורף" בה אני מעביר ידע מעשי ובדוק לשינוי התמונה חורפית בבית.

הפוסט ללבוש סוודר על הריאות הופיע לראשונה ב-healing forest.

חיסונים, תרופות, מעילים יותר חמים, חימום בכל חדר ואגף, ומה לא? רק תנו לנשום חלק ולישון טוב בלילה…

קודם כל, מי שהיה בהרצאות שלי "הכן ילדך לחורף" כבר שמע שמבחינה מדעית אין שום קשר בין קור לבין הופעת מחלות חורף. בואו נגיד ככה: בשוודיה לא חולים יותר מאשר בישראל.

אבל אם כבר רוצים לחמם משהו כדי למנוע התקררות, כדאי להבין שהחום הוא פנימי. מעיל זה יופי, אבל אם הגוף קר ולח (כי מוצרי חלב, כי מעט פעילות גופנית, כי מעט ירקות, כי ג'אנק פוד, וכו'), אז מחלת החורף תבוא בנקודת החולשה הראשונה. יוצא מכך שחימום הגוף בעזרת צמחים חמימים או חמים הינו רלוונטי מאוד ואפקטיבי, אך יש לומר שאינו כל התמונה. התזונה חייבת להיות מותאמת. צמחים חמים ומייבשי ליחה יכולים להיות כמו נקז בחבית שרוצים לרוקן, אך תזונה לחה וקרה היא כמו המשך מילוי של אותה חבית. חלק מהצמחים האלה (כמו אסטרגלוס המלכותי) הם מחזקי חיסון ומונעי מחלות חורף גם בכל היבט מדעי מוכח. וחלק פשוט מזרימים את הדם, מחממים אותו, ומייבשים נזלת סופר-יעילים …

אבל מה אני מתפלסף… הבטחתי פיתרון לייבוש הנזלת, לא?

אז נכון, יש צמחי מרפא שעפים בקליניקה ועושים קסמים בשפעת- אכינציאה, סמבוק, איסטיס ועוד.. אבל יש גם מענה מסויים בשימוש ביתי, ואני מדבר על צמח הכי זמין, פשוט, זול, טעים לילדים ומוכר לכולנו- קינמון!

בתיאוריה זו תכונה ידועה של הצמח, אבל בפרקטיקה אני רואה שלרוב במטפלים בתחום היא פחות אינטואיטיבית. עם זאת, ניסיוני בעניין לא מותיר לי ולמטופליי מקום של ספק- קינמון הוא מייבש הליחה הטוב ביותר שאני מכיר בעולם צמחי המרפא. אפילו סמבוק שחור מחוויר לידו.

אז איך וכמה?

פשוט! תרמוס של 1/2 ליטר-3/4 ליטר ובו 3 מקלות קינמון ששברתם הרגע. שופכים לתוכו מים רותחים רותחים, וממתינים שעה ומעלה. ואז מוזגים לכוס של הילד המצונן עם כפית דבש איכותית. אפשר לקרר קצת, אם עוד חם, ולתת לשתות בקשית. זאת מכיוון שהקינמון עשוי לצרוב מעט בשפתיים ובלחיים במגע חיצוני. שותים במשך היום, 2 כוסות זה מינון טוב. אפשר גם יותר. אפשר גם להוסיף עוד קצת דבש אם צריך, אך הטעם של הקינמון הוא מתוק בפני עצמו- וילדים נוטים להסכים די בקלות לשתות אותו.

המשרה המתואר מתאים בכל שפעת, ובמיוחד מתאים כשיש עודף נזלת וליחה, או שמחלת החורף נגמרה, אך נתקעתם עם נזלת/ליחה עיקשת.

אם אתם מעוניינים בעוד מידע יעיל ושימושי בנושא טיפול ומניעת מחלות חורף, אני ממליץ לבדוק מתי מתקיימת ההרצאה הבאה בנושא : הכן ילדך לחורף

הפוסט הקלות הבלתי נסבלת של ייבוש הליחה וסיום מחלות חורף הופיע לראשונה ב-healing forest.