בעבר הרחוק, כשסבלתי מאפטות הסביר לי רופא השיניים: "אפטה זה שילוב של מצב רגשי, וירוס ותגובה אוטו-אימונית". ואני כבר שמעתי בתוכי: שלושת הדברים שלרפואה המערבית אין באמת מושג איך לטפל…
ובאמת, אנשים "מקבלים" אפטה, סובלים איתה שבוע-שבועיים. זה מטריד ומגביל את האכילה, את הדיבור ואפילו משפיע על מצב הרוח. כזה פצע קטן, וכל כך מורגש. אבל מה זה אפטה בכלל? זה בעצם כיב בחלל הפה שנגרם בין היתר מאותו סטרס שציין הרופא באוזניי, שמביא (אלא מה) לחולשה חיסונית (מה שאפשר להקביל לתיאור האפטה כתוצר פעילות אוטו-אימונית). יחד עם זאת האפטות מקושרות מאוד לחוסרים תזונתיים ספציפיים. את זה כמובן פחות נוטים להזכיר ברפואה המערבית כיום.
כאשר קיימת נטייה לאפטות בתדירות גבוהה, חשוב בתור התחלה לבצע בדיקת דם ולבדוק תקינות של 2 רכיבים חיוניים:
- אבץ- מינרל חשוב מעין כמותו גם לאיחוי הכיב ולבריאות הריריות (שהרי הכיב הוא פצע ברירית) וגם לחיזוק מערכת החיסון.
- ויטמין B12, שאחראי בין היתר על תקינות מערכת העצבים ושלמותה (כחלק מהקשר הרגשי) ושמירה על בריאות החניכיים.
גרעינים ואגוזים- אבץ ממקור טבעוני
לעתים איזון שני רכיבים אלה יהווה את הטיפול המניעתי העיקרי בבעיה. תוסף B12 ניתן ליטול באופן יומיומי מתחת ללשון. המומלץ הוא תוסף של מתיל-קובלמין (אני מוכר תוסף כזה של חברת "אקוסאפ" שעושה עבודה נפלאה). מקורותיו בתזונה הם בעיקר בשר ובמוצרים מן החי, ומעט מאוד בתזונה טבעונית, אם בכלל.
אבץ ניתן לקחת ככדור מציצה במינון של 20 מ"ג לתקופה של עד 6 שבועות לכל היותר. ניתן בהחלט להיעזר במקורותיו בתזונה שהם בעיקר מאכלי ים, בשר, גרעיני דלעת/חמנייה, אגוזים/שקדים שעועית ועוד. ניתן להבין מכך שתזונה טבעונית עשויה להיות "בסיכון מוגבר" להופעת אפטות, בשל חסרונם של רכיבים תזונתיים אלה בה.
מניעה אפשרית נוספת היא שימוש בצמחי מרפא מחזקי חיסון כמו: אסטרגלוס, פטריית רישי, שיטאקי, ועוד… הללו ניתנים לנטילה קבועה ומניעתית בתקופות "המועדות לפורענות" ומספקים שינוי משמעותי בחוסן הגוף. חוסן זה מתבטא באופן בולט במיוחד במערכת החיסון וגם בחיזוק כללי בפני סטרס. כך הם מביאים, בין היתר, לשינוי במשטר מחלות החורף, בתדירות בהופעה של נגעי הרפס, ובהופעה של אפטות. חלקם ניתנים לשילוב בתזונה (בעיקר שיטאקי, אך לא רק), אולם הקל ביותר הוא לקבלם בפורמולת צמחים מרוכזת. פורמולה כזו לדוגמה היא החיזוקית פי 2 שנרקחת כסירופ מתוק המתקבל בקלות גם על ידי ילדים.
לכשמופיעה אפטה ניתן לטפל בצמחים מצמתים, מכווצים ונוגדי כיבים. זמינה ומוכרת במיוחד היא כמובן המרווה. העלים של אותה מרווה משולשת (Salvia fruticosa) אותה פוגשים בטבע, או של המרווה הרפואית שבגינה (salvia officinalis) הם בעלי יכולת מופלאה לזירוז של ריפוי הכיב, ליצירת שכבת "בידוד" שמפחיתה את תחושת הצריבה והכאב ולחיטוי מקומי. ניתן ללעוס עלים טריים ולהניחם כדקה-כמה דקות על האפטה (על הלשון או בין השפה לחיך). ניתן לחלופין, להכין חליטה מרוכזת מאוד (3 כפות קצוצות בכוס מים רותחים סגורה למשך 30 דקות או יותר) ולבצע שטיפות פה מספר פעמים ביום. גם פרחי קלנדולה יענו להגדרה זו, ויכולים להיות בשימוש דומה לזה של עלי המרווה, בנוסף או במקום.
אם רוצים טיפול עמוק יותר ובעל רכיבים יעילים במיוחד ניתן להשתמש בתכשירים מקצועיים המכילים צמחים מצמתים ונוגדי כיבים רבי עוצמה כמו שרף המור, שרף פרופוליס ו/או שורש הליקורץ. דוגמה לתכשיר כזה יעיל במיוחד, הן לאפטות והן לדלקות גרון וחיטוי פצעים באשר הם הוא ה Propolis mix המכיל מור, קלנדולה, פרופוליס וליקוריץ.
להשלמת התמונה: יש לציין כמובן את השיטה המסורתית והיעילה של שימוש בחלב עזים. המדובר הוא על חלב טרי ולא מפוסטר, כך שאם אין לכם איזו עז זמינה- I wouldn't bother עם מוצרים מהסופר… יש לציין גם את הגישה הסינית, המאוד אפקטיבית, לטיפול באפטות- הרואה בהן עליה של חום הקיבה, ועל ידי ניקוז החום מטפלת באופן ישיר באפטות קיימות ובמניעתן.
