ביוכימיה בשירות הקסום

כל היצורים שראיתם אי פעם במו עינכם: צמחים, חרקים, זוחלים, עופות, דגים, יונקים ובהם כמובן בני האדם מקיימים תהליך בסיסי בכל תא ותא בגופם שנקרא "נשימה תאית".

בתהליך זה הם משתמשים במולקולה אורגנית- גלוקוז (C₆H₁₂O₆), ובעזרת חמצן (O₂) מחמצנים אותה בשלבים ובהדרגה במעגל שנקרא "מעגל קרבס" עד לקבלת תוצרים אנאורגאניים שהם פחמן דו חמצני (CO₂) ומים (H₂O). ולמה כולם עושים את זה? פשוט מכיוון שבקשריה האורגניים (קשרי פחמן-מימן) עתירי האנרגיה של מולקולת הגלוקוז טמונה אנרגיה כימית רבה. אנרגיה זו היא המקור לכל התהליכים המתקיימים בגוף. בלי אנרגיה אין חיים.

זוהי משוואת החיים:

אבל מאיפה באה האנרגיה הזו למולקולת הגלוקוז מראש? אנרגיה לא נוצרת יש מאין. אז כמובן שהשמש היא מקור האנרגיה הבלעדי כמעט בכדור הארץ. ובאותו זמן בו הצמחים נושמים בדיוק כמונו, הם גם עושים פוטוסינתיזה. בתהליך שבו מולקולות אנאורגניות: פחמן דו-חמצני (CO₂) ומים (H₂O) יוצרים מולקולה אורגנית גלוקוז (C₆H₁₂O₆) ו"תוצר לוואי"- חמצן (O2)

וזוהי המשוואה הבסיסית שמתארת כיצד מגולמת האנרגיה בחומר בעולמנו:

נשמע מוכר? זה בדיוק כמו משוואת החיים רק הפוך! רק לדייק ולומר שזה אינו התהליך ההפוך. כל אחד מתקיים במעגל אחר, באברון תא אחר, ומנוהל על ידי אנזימים שונים לגמרי. ובכל זאת… בשורה התחתונה- אלו שתי משוואות הפוכות.

וכעת כאן המדע ממשיך עד אינסוף בהתעכבויותיו על התהליכים השונים, על החישובים, על המדידות ועל ההסברים. זה אכן מרתק (אבל 6 שנים באקדמיה הספיקו לי). מה שכן חסר בשלב זה הוא הפליאה. הידע המדעי הוא "כלי נחמד" להבנת החיים (וממש לא הכלי הטוב ביותר). ואם כבר בוחרים, כפי שבחרתי אני להשתמש בו ככלי, אז הבה נפנים את התובנות המדעיות לכדי תובנות מהותיות.

ומה שאני רוצה להדגיש בשימוש בשתי משוואות אלה הוא תובנה מאוד פשוטה, שאנשי מדע חושבים שהיא מאוד טריוויאלית, אך עבורי היא קסומה. כי מה שקורה כאן בעצם זה שמוקרן עלינו אור חיים טהור. אור זה הוא מקור הקיום בכדור שלנו. ומה לעשות… אנחנו לא יכולים להשתמש באור הזה! וגם לא אף בעל חיים אחר (בעלי חיים בהגדרה המדעית אינם כוללים את עולם הצומח… אז אני זורם עם ההגדרה המוטעית מיסודה, רק לשם הנוחות). בורא עולם הניח משימה זו בידי יצורים נייחים ביבשה (עצים וצמחים) או נסחפים בים (אצות). והם עושים את זה בהיקף שאינו מספק רק את צרכיהם, אלא את צרכי כל היצורים החיים בכדור!!!

עכשיו דמיינו את המנה האהובה עליכם… אתם רעבים ומולכם הצלחת המכילה ארוחה לתפארת, בדיוק כפי שאתם אוהבים… יאמי!

הארוחה הזו תיתן לכם כוח לנשום, לחשוב, לנוע, ליצור, ללמוד, לשחק, לעכל, להפריש, לקיים יחסי מין, לצחוק, לבכות, לחלום, להרגיש…

וכל גרגר של הכוח הזה (בין אם אתם טבעוניים או אוכלי בשר) הגיע לכדור שלנו מכוכב קרוב ושמו שמש, שמקרין עלינו בדיוק במידה הנכונה. אבל לולא היו כאן חברינו/אחינו הצמחים, אור שמש זה היה מקור לחום הנעים השורר בפלנטה שלנו (בסדר, בסדר… לא ביולי-אוגוסט) ותו לא. הצמחים כאן הם ישויות אור. שגרירים של הפיכת אנרגיה אבסטרקטית לאנרגיה חומרית. מנגישים לנו את האור האלוהי כך שנוכל להכיל אותו; כך שנוכל לאכול אותו; כך שנוכל לעכל אותו.

ועל כך ההודיה, הפליאה והענווה… וכשיש רגע של הודיה,יש אפילו, לא נעים להגיד… איזה רגע של אושר. ככה פשוט… בלי להתאמץ.