לאחרונה התחלתי לצפות בקביעות בפרקים של הסדרה "האוס". מן שילוב של בידור ולמידה… ובאמת לומדים שם כל כך הרבה. איזו גאונות! הרפואה המודרנית מסוגלת לדברים שפשוט לא יעלו על הדעת. יכולת הדיוק והשליטה בכוחות החיים בעזרת מינונים מותאמים של חומרים פעילים היא פשוט מעוררת פליאה. רפואה זו מצילה חיים במצבים שרוב ימי האנושות היו נחשבים מוות ודאי. ומה שיודעים היום לעשות בניתוחים… זו אומנות הגוף. לחשוב על ניתוח השתלת לב- מוציאים, מכניסים, מחברים, מתניעים! איזו מיומנויות מופת רכשה האנושות בתקופה המודרנית. וגם באבחון: פסגת הטכנולוגיה- הרמות המדויקות איתן אפשר לאבחן מחלות, בתוך המורכבות האינסופית של גוף האדם.
לא בכדי, הרפואה המודרנית צמחה מתוך מצוקת האנושות בעת מגפות ועל רקע גידול אוכלוסין ועליית תוחלת החיים. זו רפואה שהתמחתה בהצלת חיים ובהארכתם, במיגור מחלות מדבקות, ובתיקון מערכות קורסות. לשמחתנו בזמן ובמקום בו אנו חיים, אצל רובינו עוברים רוב החיים ללא אפיזודות רפואיות קיצוניות. אנחנו חולים, נפצעים, כואבים, אבל אנחנו בד"כ לא זקוקים לכך לבית חולים. בשביל זה יש רופאים בקופות החולים…
וכך נער מתבגר יילך לרופא עור כדי לטפל באקנה (ויקבל תרופות שפוגעות בכבד), ואישה בגיל המעבר תלך לטיפול הורמונלי שהומלץ כ"טיפול מונע" לתופעות, ובחור מדוכא בעל ערך עצמי נמוך יקבל נוגדי דיכאון אחרי 5 דקות שיחה עם רופא המשפחה, וילד במצוקה רגשית עקב מצב קשה קיבל לאטופיק דרמטיטיס סטירואידים לבליעה מרופא עור ועוד ועוד…
אין מה לעשות. לכל כלי יש תפקיד. אני לא פותח ברגים עם פטיש, ולא דופק מסמרים עם מברגה.
מאז המהפכה המדעית הרפואה עברה כברת דרך עצומה ומרשימה! אבל הרפואות המסורתיות הן נחלת האנושות, ולא רק שהן עומדות בבסיסה של הרפואה היום (לדוגמה, מקור מחצית מהחומרים הפעילים בתרופות הוא מצמחים), אלא שהשיטות שפותחו ברפואה המודרנית לא הותאמו להתמודד עם בעיות כרוניות שנובעות ברובן מאורח החיים של העידן המודרני (סטרס, תזונה וכל השאר). לעתים אני נתקל ביוהרה רפואית או שחץ מדעי לגבי שיטות הריפוי שאינן מוכחות מחקרית או מובנות מדעית; ואז אני רוצה להזכיר ציטוט של היפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית ומחבר "שבועת הרופאים":
"שוטה הוא הרופא הבז לידע שנרכש על ידי הקדמונים".