חומוס הוא אחד מהמאכלים שאפשר להגיד עליהם שהם גם טעימים, פשוטים, זולים וגם ממש ממש בריאים. מהפועל הפשוט ועד מנכ"ל המפעל- חומוס משמח את לבבות כולם. וכמו שהתפרסם לא מזמן, חומוס היה כאן בתרבות הרבה לפני שמישהו קרא לזה תרבות.

רובנו רגילים לראות חומוס כאחד משני דברים: 1. חומוס תעשייתי (אחלה, אשכרה וכו'). 2. חומוס מחומוסייה

אנחנו מכירים גם חומוס שעושים בבית, אבל מבינים שמעשית… להתחיל להשרות חומוסים 24 שעות, לבשל 4 שעות, לטחון ולתבל בשביל מנה אחת של חומוס… עדיף כבר לרדת לחומוסיה עם שטר של 20.

אבל זה לאו דווקא נכון. אפשר להפוך את החומוס בבית לדרך חיים בהשקעה מינימלית שאין כדוגמתה. את כל תהליך ההכנה עושים עם קילו חומוס. וכשהגרגרים הושרו ובושלו, במקום לטחון הכל- מפרידים לשקיות, קושרים ומכניסים לפריזר. למען טעם ומרקם משופרים- מומלץ שגם נוזלי הבישול יחולקו בין השקיות. ואז מרגע שעולה הרצון והחשק- תוך 20 דקות יש חומוס בצלחת: מוציאים שקית מהפריזר- ומניחים במים ל- 3 דקות. מקלפים את הניילון ומחממים את הגוש הקפוא אשר מפשיר ומתחמם במקביל בסיר קטן (ושאף אחד לא יגיד מיקרוגל). ובסיום החימום טוחנים יחד עם הרכיבים שבמתכון.

אבל למה לטרוח לכתוב פוסט באתר צמחי מרפא על הכנת חומוס? כי חומוס הוא מזון פונקציונאלי. אפשר לפרק אותו לרכיביו ולראות- איך בכל אחד גלום אוצר:

גרגירי החומוס: חלבון איכותי, כמעט מלא (יחד עם הטחינה- מלא). מכיל סיבים תזונתיים רבים ואיכותיים, ובכך מסייע בהורדת סוכר וכולסטרול. יש בו אוליגוסכרידים המזינים את אוכלוסיית חיידקי המעיים הידידותיים (ואחראים גם לגזים…), וכמות גבוהה של חומצה פולית, מנגן וברזל.

הטחינה הגולמית: מכילה כמות עצומה של מינרלים חיוניים, בהם סידן, אבץ ומגנזיום, ואוסף נפלא של נוגדי חמצון.

השום: נוגד חמצון, נוגד זיהום, נוגד סרטן (מהמוכחים ביותר), מפחית תגובה אלרגית ודלקתית, מפחית שומנים בדם, מונע ומטפל בטרשת עורקים ועוד… אחד ממזונות העל המשובחים שבהישג ידינו.

הלימון: מפחית שומנים וכולסטרול, עשיר בוויטמין C, ומסייע בספיגת הברזל מהחומוס

פטרוזיליה: "מפוצצת" בויטמין C, A, K ומתוך נוגדת חמצון רבת מעלה. משפרת פינוי כלייתי ומגבירה הפרשת שתן.

כמון: משפר עיכול, מפחית גזים.

אפשר לנגב את החומוס עם לחם איכותי, או פיתה איכותית מקמח מלא, אפשר להוסיף ל"אמצעי הניגוב" (או לנמנעים מגלוטן- להחליף) בירקות בצבעים השונים, כמובן גם עם הבצל המסורתי.

חומוס תעשייתי לעומת זו "מתהדר" בתוספות שמן סויה, שומנים מוקשים בחלק גדול מן המקרים, "תערובות תיבול" (שם נרדף לחומרי טעם וריח מלאכותיים או כימיקלים שטרם הוכחו חד משמעית כמסרטנים) וחומרים משמרים שמזכירים לנו את הפתגם הישן: "המאריך חיים מדף- מקצר חיי אדם". חומוס תעשייתי הוא מזון שמומלץ להימנע מנטילתו!

החומוס הוא דוגמה קלאסית למשמעות השלילית המוצדקת שמקושרת לחלקינו באסוציאציה עם המונח "תעשייתי". יש כאלה הרגילים עדיין לחשוב שתזונה בריאה היא זו המכילה את אבות המזון, המינרלים והוויטמינים בכמות מספקת. אך עולם התזונה המדעית כבר מזמן לא שם. עולם התזונה הנטורופתית וההוליסטית מעולם לא היה שם. תהליך הייצור, איכות חומר הגלם, אופי העיבוד, אופן האריזה וכמובן החומרים המוספים יוצרים הבדל עצום בין דברים שפעם קיבלו את אותו שם. התרגלנו שדברם מסויימים טובים לנו, ושכחנו שהם הפסיקו להיות כאלה בתהליך התיעוש שלהם. הדבר נכון לדברים רבים שאולי פעם היו באמת מזינים ובריאים, כמו לחם (חשבתם פעם למה לחם נשאר טרי 3 ימים מחוץ לפריזר?), החלב (שלא נדבר על מה עשו לחלב), דגני הבוקר (ג'אנק פוד שנמכר עם שטיפת מוח) ועוד…

חומוס מסמל את ההרגל הטוב שהפך למזיק, את האבסורד בשם אחד לשני דברים שהם דבר והיפוכו, את ההבדל הקטן שיוצר הבדל של עולם ומלואו.