צמחי מרפא באופן כללי נושאים איתם טעמים, שלאו דווקא ערבים לחיך… חלקם מרירים, מצמתים או פשוט לא טעימים. אבל יש צמח אחד שזה פשוט בחילה!
הוא ממש דוחה! ומרוב שהוא דוחה נהוג לשלב איתו פעמים רבות צמחים אחרים שיפחיתו את תחושת הקבס (בחילה) בפורמולה וישפרו את הטעם. ומרוב שהוא לא אטרקטיבי הוא גם עשוי לגרום לריפלוקס (עליה של תוכן הקיבה) ולכן נותנים איתו גם צמחים שימתנו אותו ויגנו על רירית הקיבה.
לא בדיוק פרסומת סוחפת… אז למה אני מספר לכם את זה?
כי הצמח הזה המגיע אלינו מהרפואה האיירוודית וגדל גם בר בארץ הוא אחד הצמחים העיקריים המשמשים לתמיכה ולהעצמה של המודעות הרוחנית הדרושה לעבודת ההתפתחות ולתרגולי המדיטציה. מדיטציה היא הרבה מעבר למה שפופולרי לחשוב היום (כמרגיעה או מסייעת לריכוז), היות והמדיטציה כמו כמעט כל תרגולת רוחנית נועדה לסייע לאדם להתנקות מ"תכנותו" ומחשבותיו הארציות המובילות את חייו כאוטומט, וכך להיות מוכן יותר לאיחוד עם הבורא ( או Nature of the mind/האחד/אלוהים/הרוח הגדולה/הישות האלוהית או כל שם אחר שניתן בכל תרבות). לענייננו- אחד משמותיו של הבורא בדת ההינדוהיסטית הוא ברהמה Brahama, ועל כן קיבל הצמח את שמו המרשים המעיד על תפקידו- ברהמי Brahami. בתור זה שלא פחות ולא יותר- פותח את השער לבורא! בשפת המדע קרוי הצמח Bacopa monnieri ובעברית- פשטה שרועה.
עכשיו אם אגיד לכם שיש אנשים שכשהם נוטלים את הצמח הם משלשלים כהוגן, תופתעו?
ואחרי שאמרנו שהוא עוזר לפתוח את השער, ולנקות את ה- Mind ממחשבות, האם תסכימו איתי שלקרוא לשלשול הזה "תופעת לוואי" ותו לא, זה לפספס את העיקר? בעיקר לנוכח העובדה שמדובר בצמח עדין וחסר רעילות. התופעות של מה שניראה כמו דחייה על ידי הגוף אינן מתבטאות בתופעות שהן מעבר לסימפטומים שצוינו.
מי שעוסק או מתעניין ברפואות שמאניות בוודאי מזהה אלמנטים דומים לצמחי רפואה של המסורות האינדיאניות (כמו איוואסקה, פיוטה ואחרים) הנוטים להיות בעלי טעם קשה (שלא לומר מזעזע) ובמקרים לא נדירים כלל גם לעורר הקאות. טעם כזה שצריך באמת לאהוב אותם כדי להסכים לאכול אותם… טעם שימנע שימוש אקראי ו"תועה"… טעם שיתאים יותר לאכילה שיש בה קדושה, כוונה ותפילה. להבדיל מהאיוואסקה והפיוטה הנחשבים בראייה המדעית פסיכו-אקטיבים, הזייתיים וכו', הבקופה או הברהמי מוכר ומוכח מדעית בעיקר כמשפר יכולות מנטליות. (ואיך לעזאזל מצאו אותו אנשי הרוח?)
כיום ברפואת הצמחים המודרנית, הנושא הרוחני די הוזנח ונשאר כאנקדוטה. וזאת מכיוון שהתרבות המערבית בת ימינו מטפחת את ה- Mind ככלי חשיבתי, ניתוחי, האחראי על ריכוז וזיכרון ופחות ככלי לעבודה רוחנית. אי לכך, התפרסם ה- Bacopa או ה Brahami כצמח המיועד לשיפור הריכוז, הזיכרון והיכולות הלימודיות. בנוסף, הוא משמש בצדק רב כאחד מהצמחים האדפטוגנים העוצמתיים שבשימוש ההרבליסטים כיום.(אדפטוגנים הם צמחים המשפרים את יכולת ההסתגלות של הגוף והנפש. אלו הם צמחים בעלי פעילות מורכבת על מערכת העצבים, על מערכת החיסון ועל המערכת ההורמונלית המביאים לשיפור ביכולת האדם לעמוד בסטרס, לשיפור ביכולותיו הקוגניטיביות וחוסנו הרגשי, לחיזוק כללי ולחיזוק חיסוני).
וזה הכל נכון. לצמח יכולת מופלאה לשפר זיכרון, והתוצאות בקליניקה מוכיחות זאת שוב ושוב. זה מדהים לראות את זה. אנשים בעלי ירידה בזיכרון, סטודנטים שרוצים לשפר את יכולתם להתרכז בתקופת מבחנים, ילדים שהוגדרו בחברה של ימינו כ"בעלי הפרעת קשב וריכוז"- כולם מראים שיפור ביכולות המנטליות-קוגניטיביות. הרבה פעמים בשימוש פשוט בפורמולת המדף בהכנתי- "ריכוזית" באותה מידת אפקטיביות נשמש הצמח גם למצבי הנפש ברמה הרגשית- דיכאון ובעיקר חרדה מטופלים גם הם בעזרת הצמח המופלא הזה.
אבל כשאני נוטל אותו, אני מתרגש בעיקר מהשיפור ביכולות הרוחניות להן אני עד. מהפתיחה הזו, שהיא בהחלט מורגשת. אפילו אם לעתים הפתיחה נותנת לדברים לצאת לא רק מה- Mind, אלא גם מהעיכול… ושכבר נאמר על כך בכמה מאמרים מדעיים מן המובילים כי המעיים הם המוח השני.
