במקום השני בתפוצה בגינות הנוי של איי התנועה והכיכרות בארץ (אחרי רוזמרין) נמצא שיח נעים ויפה עם פרחים סגולים מאורכים מדיפי ניחוח מהפנט, ועלים אפרוריים בעלי מרקם פרוותי משהו. מרוב שהוא מוכר לנוי, אפשר היה לשכוח את נפלאותיו הרפואיות. אז אני כאן כדי להזכיר…
הפרחים הם החלק בשימוש, והשימוש יכול להיות פנימי או חיצוני. אפשר לייבש ואפשר להשתמש בטריותם. אני אוהב את הטריים, שהשמן האתרי בהם מצוי בשפע.
בשימוש פנימי (בחליטה רפואית) מדובר בצמח מרגיע, נוגד עווית לכאבי בטן ולכאבי ראש. מכיוון שיש לו יכולת להפיג מתח- הוא מתאים במיוחד לכאבי בטן עוויתיים, עם/בלי גזים ולכאבי ראש, על רקע מתח נפשי. לוונדר גם נחשב נוגד דיכאון. עם זאת, יש לזכור שמדובר בצמח עדין; ובמצב מורכב כמו דיכאון –לא כדאי לצפות מחליטת לוונדר שתפתור את כל צרותינו. אך החליטה אכן עשויה להימצא יעילה במצבי דכדוך או מצב רוח ירוד, ולדיכאון ממש- כדאי לפנות לטיפול מקצועי שיכול מאוד לסייע בנידון.
בשימוש חיצוני נהוג להכין ממנו שמן תשרית (איך מכינים?). שמן זה מכיל את השמן האתרי המפורסם של הלוונדר, אך גם חומרים נוספים. מניסיוני אשתף שזה אחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול בפציעות ובכוויות. יכולתו להיות אנטיספטי חזק ובאותו זמן להרגיע את העור ולהפחית דלקתיות מציבה אותו כצמח הבחירה שלי (עם חבר טוב נוסף, היפריקום- עליו אספר עליו בפעם הבאה) במשחות לריפוי ולחיטוי פצעים.
זה לא צמח מקומי, אבל הוא מסתדר מצוין בארץ. אפשר לגדל בחצר, או לקטוף מהגינות הציבוריות. עבורי הלוונדר הוא דוגמה מדהימה לצמח עם יעילות מוכחת וברורה שזמין לשימוש ביתי, בטוח וחינם לכל… ומדהים ביופיו, כבר אמרתי?