אז סיימתי הדרכת ליקוט למשפחות ביער. 90 איש, אישה וטף… התחריתי על תשומת הלב מול במבות ואטרקציות נוספות. אבל דווקא היה כיף.
ואז ראיתי אותו, עצום, חזק ומלא בפרחים לבנים מקסימים. עוזרר קוצני (Crataegus aronia). סיימתי את הסיור, נפרדתי לשלום ומיד חזרתי אליו, אל העוזרר העצום. טיפסתי אל תוך צמרתו, ושם למעלה, בהתפעמות ובהכרת תודה התחלתי בליקוט. את תכולת השק שמילאתי בנדיבותו של העוזרר העברתי בבית להשרייה באלכוהול ומים. לאחר כחודש ייסחט המשרה וישרת את כל מאן דבעי. אבל במה זה ישרת, אתם שואלים…
אם יש מילה אחת שמתארת את הפעילות של העוזרר היא המילה: "לב". ואת זה ידעו כל התרבויות המסורתיות. מערביי א"י, עמי אירופה ועד סין- כולם ידעו זאת! היום ברפואת הצמחים המודרנית מתארים את הפרי (האדום, המתוק והטעים… אבל חכו קצת, הוא יגיע רק לקראת הסתיו) כבעל הפעילות המרכזית לענייני בריאות הלב ה"פיזי". כלומר חיזוק הלב, טיפול בטרשת העורקים ובסיכון לאירוע לב, העצמת הפעימה והפחתת הקצב, הרחבת כלי הדם הכליליים (המובילים ללב) הורדת לחץ הדם ועוד… הייתם מאמינים שיש צמח שעושה את כל זה???
פעילות זו רלוונטית גם לפרחים, אך הפרחים בעיקר מודגשים כבעלי זיקה ללב האנרגטי-רגשי, כלומר להרגעת הנפש, לפתיחת הלב, ואפילו לתמיכה בלב שבור ובפרידה.
מה אני אגיד לכם, חברים? אם אתם לא בטוחים לגבי יכולות האנרגטיות של צמחים, ואתם מעדיפים לדבר על חומרים פעילים ופעילויות רפואיות שניתן לבדוק רק מעבדתית, יש לי הצעה/בקשה עבורכם: מצאו עץ עוזרר וחבקו אותו, טוב? זה הכול. בלי לחפש תשובה או הוכחה. רק חבקו עץ עוזרר.
מוזמנים לכתוב בתגובה מה הרגשתם. תיהנו!
