בתור התחלה- מהי התמכרות?
התמכרות היא נטייה אנושית. ואם תסכימו איתי ונגדיר התמכרות כהרגל שאינו מטיב איתנו, ואנחנו בכל זאת ממשיכים לעשותו- הרי שבאיזשהו מקום כולנו מכורים למשהו. ועם זאת, ההתמכרויות הקלאסיות כוללות ברובן התמכרויות ל…צמחים: טבק, קנאביס, קקאו, קפה. גם החזקים יותר כמו קוק (העשוי מעלי קוק) הרואין (העשוי מפרג האופיום) וכו'…
כל אלה למעשה הם צמחי רפואה עוצמתיים, אשר בהחלט מסווגים אצלי כצמחים משני תודעה לכל עניין (גם קפה, בדרכו האלגנטית והאהובה). ואז בזכות העוצמה המפתה שלהם לרוח, ישנו פיתוי לא קטן לעשות את אותו שימוש באופן לא מושכל (מה שנקרא abuse) אשר מייצר מערכת יחסים עם אותו צמח הנקרא התמכרות.
צמחים משני תודעה ויחסינו איתם
השורה התחתונה היא שהתמכרויות לצמחי רפואה עוצמתיים היא מערכת יחסים לא בריאה. השורה האמצעית שעלינו להבין (והיא נקודת המוצא שלי בעבודה עם צמחי רפואה מכל סוג), היא שצמחים הם ישויות מגולמות בגוף צמחי. ולכל אחת סגולות שהן איכויותיה, תבונתה ומתנותיה לעולם.
לכן לא מדובר כאן רק בתחליפי טבק וכדומה, אלא בצמח שיידע להחזיר אותנו הבייתה.
בספרות המקצועית ובתיעוד של השימוש המסורתי, מוכר מאוד השימוש בצמח הפשוט ביותר שניתן להעלות על הדעת. זה המצוי ברבבותיו על פני כל שדה ירוק וחלקה טבעית או לא טבעית ברחבי הארץ. זוהי שיבולת השועל. למעשה שיבולת השועל מתוארת היטב כנוגדת דיכאון וחרדה, ויתרה מכך כמשקמת וכמזינה את מערכת עצבים. עם זאת, רבים ההרבליסטיים שאינם מעריכים את השימוש בצמח, ומקטלגים אותו כבעל פעילות זניחה. וזאת מכיוון שצמח המרפא האמיתי אינו שיבולת שועל (Oat), אלא שיבולת שועל מחליבה (Milky oat). ורוב השימושים המבוססים על הכנות מסחריות לא באמת מקפידים על ההנחיה ההכרחית הזו.
מה זה Milky oat?
במהלך החורף נוצר בשיבולת השועל הפרח, הקרוי מלען. איפשהו במהלך האביב (כל איזור, כל שדה, כל חלקה והזמן שלה) הפרח מופרה, ובמהלך הפיכתו לפרי יש חלון הזדמנויות צר מאוד של ימים ספורים, בהם הפרח המופרה עוד לא התפתח לפרי (הגרגר). זה בעצם שלב ההתגלמות של הפרי. הרגע בו הופך הפרח לפרי. הרגע הזה הוא הרגע היחיד בו שיבולת השועל מספקת את מתנותיה הרוחניות אותן אנו מבקשים. שאר הזמן תהיה יעילה במימדים ארציים פשוטים- הורדת כולסטרול, הזנת העור, טיפול בעצירות וכו'… אבל אלה יתקבלו גם משיבולת שועל של הסופר (מה שנקרא קוואקר). אם רוצים את ה"רפואה של הרוח", מלקטים אותה כאשר בלחיצה על המלען התפוח יש חלב לבן המתנקז מתוכו.
איך היא עובדת לגמילה ברמה העצבית?
אם נתחיל להסתכל עליה באופן בו היא מוגדרת ברפואת הצמחים המודרנית אז ניזכר שאמרנו שהיא מזינה ומשקמת מערכת עצבים. למעשה כל פעולה שלנו- מחשבה, תנועה וכו' מתבצעת ברמתה הארצית דרך מערכת העצבים. גם ההרגלים שלנו, הם למעשה מסלולים עצביים שגורים. לדוגמה כל פעם שאדם המכור לטבק מסיים ארוחה, יש בו התניה עצבית לחשק לסיגריה. זה מסלול מותווה במוחו. כמו מים שבאופן טבעי זורמים לתוך ערוץ הנחל, כך גם אנרגיית החיים זורמת באופן טבעי לאותו מסלול עצבי. אי אפשר להילחם במים וגם לא באנרגיית החיים. אפשר לנתב אותם. ולשם כך צריך מסלול חלופי.
מה ששיבולת שועל מחליבה עושה, בתור משקמת ומזינה עצבית, זה לייצר סינאפסות חדשות במערכת העצבים. סינאפסה זה קשר בין תא עצב (נוירון) לנוירון או תא אחר. ברגע שנוצרת סינאפסה חדשה- נוצר הקשר חדש, וזה מתבטא בהתנהגות חדשה.
מהמם, לא?
איך היא עובדת לגמילה ברמה האנרגטית?
טעמה של שיבולת שועל הוא מתקתק, כלומר היא מזינה (כאמור את מערכת העצבים, בין היתר). כמו-כן, שיבולת שועל היא הדגן החמים היחיד. בתור צמח חמים ומזין היא מנותבת למה שנקרא יאנג הכליות. זה מונח מהרפואה הסינית הקשור לאנרגיית החיים העמוקה שבתוכנו- הסטארטר של החיים, כוח הרצון. וכאן מחוברות גם מסורות נוספות הרואות את הכליות כמקום בו שוכן כוח הרצון. שיבולת שועל מחליבה, אם כך, מחזקת את כוח הרצון! והרלוונטיות לענייני גמילה ברורה מאליה. רק שימו לב למונח- מחזקת את כוח הרצון. כוח הרצון צריך להיות כדי שיהיה מה שיחזק אותו. לא ניתן לקבל משיבולת שועל כוח רצון אם לא נעשתה בחירה שלנו להיגמל.
אי אפשר לומר- אני אקח שיבולת שועל, ואראה אם זה מתאים לי להפסיק לעשן.
איך היא עובדת לגמילה ברמה הרוחנית?
ובואו נעמיק ונסתכל עליה באופן בו היא מובנת ברפואה מסורתית, בעיקר האייורוודית. יש להבין שזה למעשה המקור לכל הידע על אודות היכולות שלה לתמוך בתהליכי גמילה. כל מה שאנחנו מנסים להבין דרך עיניים מערביות יהיה מצומצם בהשוואה לראייה הגבוהה של הרוח, שהיא זו שהביאה את הידע הזה לעולם. ובראייה הזו מה ששיבולת שועל מחליבה עושה זה מחזקת את כוחות האינקרנציה- ההתגלמות בבשר והקרקוע. בדיוק כמו שבאותו החלב הניגר- עסקה היא עצמה בהתגלמות מפרח לפרי.
וכשהנשמה מעוגנת בגוף, אנחנו כאן. אנחנו נוכחים. וכשנוכחים, כמו שאמרתי- חוזרים הבייתה, ואז אנחנו מחוברים הרבה יותר למה מיטיב ומה מזיק. התמכרות היא למעשה רגע של חוסר נוכחות. שאנחנו לא זוכרים שכל מה שהצמח מספק לנו- קיים בתוכנו. שהרוגע שמספק הטבק, היה מאז מעולם שלי ואפשרי לי גם בלי סיגריה. התמכרות היא שמכרתי למישהו אחר את הזכויות על על מה שהיה שייך לי.
איך נעזרים?
ראשית כאמור, יש לבחור בחירה אמיצה- להיפרד.
השימוש הוא בד"כ במלענים בלבד (יש העושים גם שימוש בעשב כולו). את שיבולת השועל עצמה יש ללקט בשדות הפתוחים, כאשר בוחנים כל גבעול בנפרד- ובודקים בלחיצה על בסיס המלען (הפרח) האם היא מחליבה. בודקים את התחתון. אם הוא מפריש חלב, אז כל השיבולת מחליבה. ואז מורידים מלמטה עד למעלה את כל המלענים של אותו גבעול אל שק הליקוט.
את זה אפשר לייבש ולחלוט במהלך הגמילה (חופן טוב ככה ליום. רצוי לחלק ל- 3 מנות. בערך 5 גרם למנה). אבל השימוש הטוב ביותר הוא מיצוי של הצמח הטרי. כלומר הכנת טינקטורה (מיצוי אלכוהולי, יחס 1:2, 60% אלכוהול למאכל) או מיצוי שיבולת שועל דחוסה במים רותחים בתרמוס ושימור בגליצרין (חלטר"ח כמו שקוראים לזה בקורסים שלי). המינון הוא סביב 5 מ"ל, 3 פעמים ביום. מומלץ 3 חודשים שימוש, לגמילה מוחלטת.
אני עובד עם מיצויים אלכוהולים מרוכזים (טינקטורות) אותם אני משלב כחלק מהרכב צמחים הניתנים למעוניינים בגמילה (טבק, קנביס וכו') לאחר תשאול בקליניקה והתאמת הרכב אישי לכל אדם.
האם זה באמת עוזר?
יש לי הרבה דוגמאות, כולל שלי האישית. אבל אני הכי אוהב את הדוגמה של אבא שלי. כל חיי אבא שלי עישן. אתם יודעים חפיסת טיים (Time) ליום. לפעמים בשרשרת… וכל השנים ניסה להפסיק. הפסיק וחזר. חזר והסתיר, חזר ונחשף וכו'… אני כמובן כילד הייתי זורק לו חפיסות לשירותים, ומתבאס כל פעם שהיה חוזר לעשן. דאגתי לו.
ואז אחרי 55 שנות עישון, בגיל 70, קיבל ממני פורמולה- כלומר הרכב של כמה מיצויי צמחים, בהם כמובן הייתה גם שיבולת שועל מחליבה. והמשפט המפתיע ששמעתי (במבטא תימני עם קול צרוד של מעשן): "דרור, זה בכלל לא קשה. מה אני אגיד לך? ממש לא בא לי סיגריה".
אז נכון, זה מאוד מחזק את כוח הרצון. לפעמים מחזק אותו כל כך שלא קשה לנו. לפעמים מחזק אותו כך שקשה לנו, אבל אנחנו מסוגלים להתמודד. אבל כמו שאמרתי- חשוב שיהיה קודם כוח רצון. איזשהו זרע ראשוני- בחירה.
הוצאת הפרידה אל הפועל
אם קיבלנו שהתמכרויות לצמחי רפואה עוצמתיים היא מערכת יחסים לא בריאה. עם ישויות מגולמות בגוף צמח- אנחנו מבינים שאנחנו שזורים במערכת יחסים בעייתית או אפילו פוגענית. אנחנו ב abuse אליה ומשתמשים באנרגיה שלה שלא לטובה, וגם היא רוכבת על האנרגיה שלנו. בקיצור יחסים פוגעניים הם תמיד דו-צדדיים.
אם כך, השורה התחתונה היא שמדובר בתהליך פרידה דו צדדי. שני הצדדים צריכים לשחרר. כי נורא קשה להיפרד ממישהו אשר לא הסכים לשחרר מצידו, נכון? והוא ממשיך לשלוח לנו ווצאפים מעוררי נשכחות…. ולכן, עלינו להתייחס לכך כאל תהליך פרידה, אנחנו יכולים בהחלט להיעזר בישות שאיכויותיה ומתנותיה כוללות תמיכה בתהליכי פרידה. וזו תהיה כמו שהבנו- שיבולת השועל. שתעזור לנו לחזור לעצמינו, כי פרידה בריאה כוללת תמיד חזרה אל עצמינו. ופרידה טובה תמיד תביא להקלה ולכאב במקביל.
תוספת למתקדמים ו"למאמינים"- לתקשר מול ישות הצמח
ההצעה כאן היא לתקשר ישירות עם הספיריט של הצמח אליו אנו מכורים. וכמו בכל תהליך פרידה להתחיל בהודיה על כל מה שנתן לנו, בבקשת סליחה על המקומות בהם לא היינו מדויקים, בהם ניצלנו, לא פעלנו מתוך חיבור, רגישות והקשבה; ולהגיד שהגענו למקום בו אנחנו נפרדים באהבה. אפשר בהחלט לעשות את זה הדרגתי, ולהתחיל לתקשר את הפרידה כתהליך המבשר על הפרידה המתקרבת.
כשמדובר בטבק, למעשה "הסתבכנו" עם מה שקרוי בקרב האינדיאניים ה master plant. צמח העל, המצוי מעל כל צמחי הרפואה והתפילה. הרוח שלה מאוד גבוהה, וכמו שהיא גבוהה באור, ככה היא עמוקה בחושך. לא סתם שייכת למשפחה הבוטאנית הקרויה באנגלית Deadly Night Sahdes= צללי הלילה הקטלניים, הלא היא הסולניים.
הלפיתה של הרוח ברוחנו היא כה עוצמתית, שלעתים ממש נדרשת עזרה של בורא עולם. ממש לבקש את עזרתה של הבריאה של הבורא, לניתוק/תיקון היחסים האלה. הניתוק הוא התיקון (סיכול העיצורים מלמד את ההקשר). מומלץ לנסות ליצור מחויבות מצידכם לאורך מסויים של תהליך, ולבקש את התמיכה לזמן הזה. ולהתחיל את התהליך מתוך אמון שאם הייתם כנים ואמיצים- אז התמיכה תגיע.
במקרה של טבק אפשר בהחלט גם להעניק מתנת מחווה והודיה לצמח כמו לזרוע זרעים של טבק בגינה (זורעים באביב באיזורים שטופי שמש, ונותנים הרבה מים).
